הפצצת מגדל בעזה
הפצצת מגדל בעזהצילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ - כך ציטט בנימין נתניהו את הנביא עמוס בדברו על סיום מבצע "שומר החומות" (מותר להמהם את השיר "אני עומד על החומה...") ואכן חמאס חטף מכה אדירה. אך חמאס עדיין מרגיש מנצח.

תמיד כשיש מאבק נגד חמאס אני נזכר בדברי רוקי בסרט של 2006 (הסרט נקרא "רוקי בלבואה", בת'כלס זה רוקי 6, לא מהגדולים, סליחה, פשוט שורה טובה).

הוא אמר כי מה שחשוב אינו כמה חזק אתה מכה, אלא כמה אתה מסוגל לספוג ולהמשיך להתקדם קדימה. זו נקודת המבט של ארגון גרילה מול צבא סדיר, שלפעמים אנחנו שוכחים.

החל מהשעה שתיים בלילה, רגע הכניסה להפסקת האש, החל גל קריקטורות שהמשיך גם הבוקר. הקריקטורות עם מסר ברור - מסר של ניצחון ועמידה איתנה של חמאס.

אזכיר כי חמאס לא חושב באמת כי יש ביכולתו להכריע את מדינת ישראל, אם כך למה לרגע חשבנו שהוא מסוגל ומעוניין כרגע? חמאס רוצה להישאר עומד ואיתן מול המתקפות הישראליות והוא הצליח.

הוא רוצה להוכיח את חשיבותו במאבק על ירושלים ופלסטין כולה מבחינתו. הבחירה של חמאס בשם "חרב ירושלים" ברורה. חמאס בא ואומר "אני הגורם העיקרי שבאמת דואג לירושלים" - הן אם זה שער שכם והמחסומים שהוסרו, הבתים בשכונת שיח' ג'ראח בצפון-מזרח ירושלים שבית המשפט הישראלי הורה לפנות מיושביו הערבים וכמובן הר הבית המכונה בתקופה זו 'מסגד אל-אקצא'.

את החרב ראינו בקריקטורות במהלך השבוע האחרון וגם באחת הקריקטורות שעלתה אחרי שתיים בלילה - מיד עם הפסקת האש.

כך שהבחירה של חמאס בשם "חרב ירושלים" מתחברת לנו לתחילת העימות ולסופו - המאבק על ירושלים - הבטיחו וקיימו.

הבחירה הישראלית בשם שקשור לירושלים היה קשור יותר לפתיחת המבצע, המאבק על העיר וכמובן הירי של חמאס על ירושלים בשיא יום ירושלים, שזה תמיד הצד החזק שלנו, ההתחלה.

אבל הסיום? המממ... נצטרך לחכות ולראות איך מדינת ישראל תתנהל בכל הנוגע ליחסה לירושלים, שיח' ג'ראח, שער שכם וכמובן עליית יהודים להר הבית.

כשאני פוגש ילדים עם שמות שאינם מוכרים לי או שאולי קצת "מיוחדים" והסברים מפותלים לפעמים אני אוהב להגיד - כל הורה צריך לזכור שהוא והיא הם שיצעקו את השם המיוחד הזה בגן המשחקים לקרוא להם לחזור הביתה.

אני מאמין שחמאס מרגישים בנוח עם "חרב ירושלים" הוא אומר (נחכה ונראה אם דובר אמת) שהביא גם הישגים בנושא.

ישראל בחרה למלחמה זו שם עם ניחוח ירושלמי - אז למה אני מרגיש שאין קשר?

יצאנו מהחורים וניצחנו - זה המסר בקריקטורה בה נראה טנק ישראלי קטן מול ילד שמסמן וי.

הקריקטורה של עִמַאד חַגַ'אג', מהקריקטוריסטים הבכירים בעולם הערבי, יליד רמאללה של 1967 אך לפני מלחמת ששת הימים כך שהוא נולד בממלכה ההאשמית הירדנית.

'חרב ירושלים' הכריעה את נתניהו? - כך כתוב על החרב העצומה בטורקית ובערבית שבראשה נמצא ראש הממשלה בנימין נתניהו. לחרב כיפת זהב הרומזת למאבק על ירושלים כשברקע מתחם הר הבית שפעמים רבות הסמל שלו הוא כיפת הסלע.

הקריקטורה של מִיכַּאִיל צִ'יפְטַצִ'י, קריקטוריסט כורדי מזוהה עם מפלגת Hüda Par, מפלגה כורדית איסלאמיסטית.

'תלעס לרוחב' - כך אומר העזתי לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כשהוא דוחף לפיו נעל. כשאזכיר כי תמיד כשרואים נעליים, חשוב לזכור כי הנעל היא דבר מלוכלך שנוגע באדמה זריקה של נעל היא מחאה חמורה והשוואה לנעל היא ביזוי גדול מאוד. למה לרוחב? אולי יותר קשה לבלוע.

קריקטורה של בַּהָאא' יַאסִין, תושב רצועת עזה, איש חמאס שהסתכסך עם הרשות הפלסטינית בשל הקריקטורות העוקצניות שלו.

״הנעל הכי ישנה של ילד עזתי״ - זו הסירה שבהּ בורח נתניהו אל שטחי 1948 בקריקטורה של אֻמַיַה גֻ'חַא העזתית. נתניהו נראה מוכה וחותר עם דגל כניעה לבן.

אזכיר כי תמיד כשרואים נעליים, חשוב לזכור כי הנעל היא דבר מלוכלך שנוגע באדמה זריקה של נעל היא מחאה חמורה והשוואה לנעל היא ביזוי גדול מאוד.

***

נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". בנעט בתוכנית ההשלמות לתואר שלישי במחלקה ללימודי המזרח התיכון בבר אילן. אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בטוויטר, בפייסבוק או באינסטגרם.