הכותרת שנבחרה בקפידה קשה, בדומה למצב התודעתי השורר כאן מזה שנים ארוכות, מצב המשפיע באופן מובהק על הקורות אותנו כאן. אזרחים רבים, אולי הרוב, מתבוננים כלא מאמינים במתרחש סביבנו ומתקשים לעכל מציאות הזויה שפשוט לא יכולה להתקיים לאורך זמן. ברשותכם, אפתח במניית דוגמאות הממחישות את האמור:
ארגון הטרור חמס אותו מטפחת המדינה בשלמונים, בהסדרה, במעבר סחורות ובהתבטלות מפניו תוך ויתור על אינטרסים וערכים (ראה הפקרת שבויים ונעדרים) מכה בנו ללא רחם, מפציץ את ערינו, רוצח ופוצע אזרחים וחיילים, משבש שגרת החיים, מחזיק כבני ערובה מיליון אזרחים שילדיהם גדלים בטראומה המתמשכת זה שנים ארוכות.
ראשי המדינה מתרברבים ש"נכה באויב בעוצמה". עוד עוצמה כזו ואבדנו. אחרי אחת עשרה יממות של לחימה, מאות תקיפות של חיל האוויר והוצאה כספית של מיליארדי ש"ח יש לאויב רק כמה כמאתיים הרוגים!!! כל שאר סיפורי ה"גבורה" – הפצצת מגדלים, בנקים, אמצעי ייצור, מנהרות, תשתיות טרור – הכול בדיחה עצובה על חשבוננו. עצובה אך גם מאד מאד מסוכנת שכן המבקשים להשמיד אותנו בזירות קרובות ורחוקות מתבוננים בנעשה וצוברים ביטחון להוצאת מזימותיהם מן הכוח אל הפועל.
המשטרה האומללה משותקת. בדומה לגופי ביטחון אחרים גם עליה מהלכים אימים עוכרי ישראל מהבג"ץ וממערכת המשפט שהחלטותיהם, הנחיותיהם, כתבי האישום, המעצרים, פסקי הדין – כל אלה הופכים את השוטרים (כמו גם חיילים רבים, זה יידון בהמשך) למסורסים וחסרי יעילות ו/או הרתעה. אירועי לוד, רמלה, עכו, יפו, שמעון הצדיק, ואדי ערה ובעצם פרעות של הרוצחים הערבים בכל רחבי ארצנו – יוכיחו.
הגדיל לעשות השוטר מספר אחד שהכריז בשפלותו או באיוולתו (ייתכן שגם וגם) שהמשטרה "תפריד בין הניצים" ותילחם ב"טרוריסטים" משני הצדדים. אגב, למרבה הכלימה הוא עדיין לא פוטר מתפקידו!
יהודים המגנים על עצמם ועל משפחותיהם מואשמים ברצח, אחרים נעצרים, רבים מאד חוששים מלהסתבך עם מערכת המשפט שבזדון ותוך אבדן כל רגש של זהות לאומית ויהודית מתעללת באופן סדרתי ביהודים וכך מוצאים עצמם בסכנה מוחשית, לא פעם בסכנת חיים. יהודים החיים בישו"ב (יהודה שומרון ובנימין) מכירים היטב את המושג "אקדח חד פעמי". למודי ניסיון מר אנו יודעים שבמקרה של שימוש בנשק לצורך הגנה מפני מחבלים ופורעים ערבים הצעד הראשון בו נוקטות הרשויות הוא החרמת הנשק של היהודי המתגונן.
פרקליט צבאי ראשי השייך שרוחו וגופו נעוצים עמוק עמוק בפוסט מודרנה על תחלואיה הרבים (וככל הנראה ערכיו בהתאם למוסריותו ולהתנהלותו)מהלך אימים על לוחמי צה"ל החוששים תדיר לחתור למגע ולירות באויב על מנת להרוג. אגב, המילה להרוג אינה תקינה פוליטית כיום וממעטים להשתמש בה, ראה ערך "לנטרל".....
פרקליטות ומערכת משפט פוסט ציוניות ואנטי יהודיות מהלכות אימים על שוטרים, מנהיגים פוליטיים, מפקדים בזרועות הביטחון, וכן על כל אזרח יהודי שומר חוק באשר הוא. המסר הוא שעל היהודי להיות כנוע, מושפל, קרבן לאלימות, קרבן לעבירות רכוש, קרבן לטרור ערבי ופרעות הערבים בנו – בכל מקרה אסור להתגונן באופן יעיל. על ירי בנשק חם אין כלל מה לדבר.
התקשורת או ליתר דיוק מי שמתיימרת להיות "התקשורת" הישראלית" מכה בנו היהודים ללא רחם, שוטפת מוחות של מאות אלפי יהודים, מייצרת ומעצבת תודעה פוסט ציונית ואנטי יהודית וגורמת לנזקים רבים מאד מחרידים בעוצמתם. דוגמה מהימים האחרונים – החמס מפציץ הורג ופוצע, האויב הערבי שבתוכנו פורע פרעות, מכה יהודים ועושה שפטים ברכוש ובקדשי ישראל. במצטבר מדובר במעורבות של רבבות ערבים בפרעות במאות זירות ואלפי מקרים (לעומת מקרה או מקרים בודדים בהם יהודים פגעו בחפים בערבים שאותם ניתן למנות על כף יד אחת) וה"תקשורת הישראלית" עסוקה בכפייתיות בדיונים אינסופיים על לינץ' שבצעו יהודים בבת ים, על "לה פמיליה", על "קיצונים יהודים" – כל זה באופן מוטה ומגמתי תוך התעלמות מהאמת וברצון להעלים את האמת. זו מחלה ממארת לה אין פתרון זולת מהפיכה גמורה אותה על מנהיגי המחנה הלאומי לבצע במהרה ובהזמנות הראשונה בה יתאפשר הדבר.
אינני יודע כיצד יסתיים המשבר הנוכחי, אינני נביא וגם לא אנסה לנחש. יחד עם זה מתבררות (שוב) כמה אמיתות כדלקמן :
התנהלות הממשלה לאורך זמן עם החמס ושאר אויבים מסוכנת ומסכנת אותנו.
אשליית הדו-קיום עם האויב הערבי מבית מתנפצת, כפי שהתנפצה בעבר (ראה פרעות תרפ"ט).
מערכת המשפט כולה מסכנת את קיומנו כאן ורק שידוד מערכות נרחב יכול לשנות זאת.
ה"תקשורת הישראלית" מהנדסת תודעה, פוגעת במורל הלאומי ומייצרת בשכבות מסוימות בעם תודעה רעילה, תבוסתנית, מיוסרת, שקרית ורופסת כשהלך רוח כזה מסכן את קיומנו כאן באופן מוחשי.
כחות הביטחון, מפקדי המשטרה, הפיקוד הבכיר בצה"ל ואף קובעי המדיניות שבויים בידי התקשורת ומערכת המשפט והפכו במשך השנים לרפים, כהים, משמימים, נטולי יוזמה ומוכי שיתוק וחידלון – גם באלה יש כדי לסכן קיומנו כאן במדינת היהודים.
ולמרות הכול – אין ספק שהיהודים ינצחו שהרי תהליך הגאולה מתקדם וזו מתקרבת. העם היהודי ידע מצבים קשים מזה בו אנו מצויים כיום. בקרבנו יהודים רבים מאד שהם מאמינים בני מאמינים. הכוחות החיוביים עצומים ומרובים מאד, הנכונות למסירות נפש קיימת בעם הזה כתמיד, התורה שומרת ותשמור עלינו. מהחושך מסביב וממעמקים נעלה ונצליח מאד מאד.
שהרי נצח ישראל לא ישקר.