גשר המוגרבים
גשר המוגרבים צילום: פלאש 90

בג"ץ הורה למדינה להשיב עד יום ראשון הקרוב לשאלה מדוע גשר המוגרבים העשוי מקורות עץ לא יתוקן לאחר 16 שנה שבהן צועדים העולים להר הבית תחת רמה לא מבוטלת של סיכון.

מינה פנטון, חברת מועצת העיר לשעבר, היא אחת העותרים בדרישה לתיקון ושידרוג הגשר. לדבריה, אמנם הצורך בתיקון הגשר ידוע ומוכר לציבור המתפללים והמתפללות מזה שנים רבות, אך "האירוע במירון ולאחר מכן האירוע של קרלין מחדדים את הנושא לציבור הרחב".

"מי שלא בקי בנושא לא יודע שהבעייתיות של הגשר ידוע מעצם היותו גשר זמני. גשר זמני אמור להיבנות מחדש לאחר כשנתיים שלוש ובהתאם לתכניות. זו הנורמה. אין גשר זמני שנשאר ל-16 שנים. דבר זמני נבנה באופן הרבה פחות חזק ובטיחותי", אומרת פנטון ומספרת כי "הנשים שמתפללות והגשר עובר מעל ראשן, כבר שנים סובלות מהחשש הזה".

"עומדות הנשים המתפללות כאשר מעלינו שומעים את נקישות הצעדים על גשר העץ. זה קורה בזמן של חיבור לקב"ה בתפילה. נוצר פחד מהנקישות הללו והדבר מעורר חשש כבר הרבה שנים. הנושא עבר הרבה גלגולים, היו תכניות שונות לשדרוג הגשר אבל הנושא הוזנח. כל הרשויות הקשורות והן שאמורות להשיב על העתירה הזו הן שאחראיות לתיקון הדרוש", היא אומרת ובין רשימת הרשויות אליהם מופנית העתירה ניתן למצוא את משרד ראש הממשלה, המשרד לשירותי דת, עיריית ירושלים, הקרן למורשת הכותל המערבי, המרכז למקומות קדושים, מהנדס העיר ועוד. כל אלה, לדבריה, אמורים היו לטפל בסוגיה זה מכבר, אך בחרו לזנוח את הסוגיה ולהתעלם מהסיכון ומהפגיעה האסתטית שנוצרת בעקבות מראה הגשר.

"מדובר בנושא רגיש שאינו חדש. הועברו מספר פניות לגורמים השונים. כעת הם מקבלים זאת כעתירה", אומרת פנטון ושואלת: "מאחר ותכנון מסוים התקבל בהכרעה משותפת, מדוע לא בונים ולא עושים דבר?".

עוד היא מספרת כי בראש החודש האחרון, לקראת התפילה ההמונית המתקיימת בכותל המערבי "קראתי שהמשטרה תתערב ויכינו מחסומים בעזרת הנשים במרחק מסויים לאורך הגשר כדי שנשים לא תעמודנה שם. נשים מתחילות להיות מודעות לסכנה המוחשית".

יצוין כי המהנדס הבכיר שבחן את הסוגיה מטעם הקרן למורשת הכותל המערבי התריע לפני כחודש מפני סכנת קריסה מידיית של הגשר. מצבו של העץ בגשר לא יאפשר שימוש בטוח בו לאורך זמן, קבע המנהדס. "יש לפעול ללא דיחוי להחלפת הגשר הזמני ולהחליפו בגשר פלדה אשר יימנע את הצורך בתחזוקה שוטפת ויאפשר מיגון נאות נגד בעירה".

פנטון מעירה כי מלכתחילה נועד השימוש בגשר להיות לשוטרים בלבד, אך כעת הוא משמש לכלל העולים המגיעים בהמוניהם לביקור בהר.

כמי שמכירה היטב את הזירה הציבורית והמדינית בישראל פנטון אינה מתעלמת מהחשש המדיני המלווה את הסיכוי לפעילות לחידוש הגשר ותיקונו. הצפי הוא כי הוואקף הירדני, זה שבהקמת הגשר התנגד לו נחרצות בתואנה שישראל מבצעת במקום מהלך לא חוקי, יתנגד כעת לתיקונו של הגשר.

"כל נגיעה במרחב הכותל ובמזרח ירושלים מעוררת גופים שחושבים שהם הבוסים המוחלטים שצריכים להגיד לנו מה לעשות", אומרת פנטון הסבורה כי "הגיע הזמן שמדינת ישראל, הריבונית הבלעדית בירושלים ובמקום המקדש, תדע שיש רגישות אבל יש רגישות גם לעם היהודי. ראינו את המלחמה האחרונה שבה התגובה הביטחונית של ישראל הייתה בתגובה לאויב שקודם נתנו לו לירות ורק אחר כך הגיבו. מדינה ריבונית לא נוהגת כך".

האם ממשלת בנט שהוקמה זה עתה תוכל להתמודד עם הסוגיה על אף מרכיביה הקוטביים כל כך? נצטרך להמתין ולראות ופנטון מדגישה בדבריה כי "העתירה הוגשה לפני שהממשלה הזו הוקמה", היינו אין מדובר בעתירה שנועדה להתנגח ולהביך את הממשלה, אלא להביא לפתרון הסוגיה ולמניעת אסון במקום הקדוש.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו