שייח' גראח - תמצית כל הסיפור

הסיבה האמתית לפרוץ המהומות היא שורשית הרבה יותר, ועד שלא נשים אותה על השולחן זה לא ישתנה.

שריה אברהמי , י"ד בסיון תשפ"א

שייח' גראח - תמצית כל הסיפור-ערוץ 7
שריה אברהמי
צילום: באדיבות המשפחה

יום ירושלים תשפ"א. בעקבות מתיחות סביב בעלות אזרחית על מספר בתים בשכונה מזרח ירושלמית זניחה בשם שייח' ג'ראח, פורצות מהומות בשכונה ובהר הבית, לחימה בין מדינת ישראל לארגון טרור עזתי ובעיקר - פרעות חסרות תקדים של ציבור ערבי ("ישראלי") ברחבי הארץ שהוציאו את השד הלאומני מהבקבוק וגרמו לו להשתגע.

השמאל כהרגלו מוצא אשמים בכולם חוץ מעצמו, הערבים טוענים לקיפוח ארוך שנים, ואפילו יהודים בריאים בנפשם מחפשים דרך לדו קיום בנוסח - 'יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים'..

הסיבה האמתית לפרוץ המהומות היא שורשית הרבה יותר, ועד שלא נשים אותה על השולחן זה לא ישתנה.

תמצית הסכסוך בינינו לבין בני דודנו (דוד ישמעאל, הבן של הגר העוזרת) הוא סביב הבעלות על מדינת ישראל.

בסוף, הם טוענים שבעלותם על כל מדינת ישראל היא מכוח ישיבתם בה לפנינו, ואנחנו כובשים.

טענתם היא בסיסית - היינו כאן לפניכם. על אף שכל פיסת קרקע בארץ ישראל מספרת על שורשינו כאן הרבה לפני תקומת "העם" הבלסטיני, ואפילו לפני הפלשתים הקדמונים, על שמם נקראה ארץ ישראל בידי קיסרי רומא, הם לא יתבלבלו מול עובדות, ובעיקר ינסו למחוק אותן ולשכתב את ההיסטוריה.

מבחינתם הבן האהוב היה ישמעאל, העקידה הייתה עם ישמעאל, ואפילו משה רבינו יכול להיות בלסטיני. הם יבנו נרטיב מתאים ויחזרו עליו מספיק פעמים עד שאפילו היהודים יתבלבלו. הרי עובדות אינן חשובות.

בשייח' ג'ראח העובדות דווקא ידועות - הבתים הם בבעלות חוקית של יהודים מלפני שנת 48', הערבים הגרים שם הם פולשים, ואפילו בעיני שופטי בג"ץ, שלא מצליחים להתעלם מכך ופוסקים על השבת הנכס לבעליו, הן חשובות

ויתור ערבי בסוגיה זו יציף את הסוגיה המרכזית - חוסר לגיטימיות הטענה "ישבנו כאן לפניכם" ולפיכך היות הערבי פולש בארץ לא לו, ובעצם הודאה דה פקטו בדבר הבעלות היהודית עליה.

כי אם בשייח' ג'ראח, בה הטאבו שמוכיח בעלות יהודית חיוור הרבה יותר מהטאבו התנ"כי, שקובע ש"ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", הם חייבים להחזיר את הנכס לבעליו החוקיים למרות שהם התיישבו בו, למה שהתהליך יעצור שם?

זו הסיבה למהומה הקיצונית, גם אם היא סמויה ותת מודעת.

עברנו את פרעה, את סנחריב, את נבוכדנצר, את אחשוורוש והמן, את אנטיוכוס, את טיטוס ושות', ושאר אימפריאליסטים חולפים.

ברור שהם לא יוותרו בקלות, אבל אנחנו כבר 2000 שנה לא מוותרים מול שום מעצמה כובשת, ואין סיבה שנוותר לקבוצת מהגרים - פולשים שכל כוחה באלימותה.

עברנו עוד 2000 שנות ניסיון הפרדה בינינו ובין ארצנו האהובה, והרבה מדי פרעות, ומעולם לא שכחנו מאיפה באנו. וחזרנו הביתה.

מעולם לא ויתרנו. לא על ירושלים, לא על חברון ושכם, וגם לא על תל אביב, יפו, רמלה ולוד.

בעלי הבית החוקיים חזרו, מצאו בו פולשים, ואין להם כוונה לאפשר להם להישאר בסלון, וגם לא במחסן.

אנחנו כאן כדי להוריש את הארץ הנשארת, עד גבול ההבטחה. עם הנצח לא מתרגש מדרך ארוכה. הוא מתנחל בארצו ולא מתנצל.