מתן פלג
מתן פלג צילום: אור אלכסנברג

כמות האתגרים הקיומיים שמדינת ישראל מתמודדת עמם היא בלתי נתפסת. מחוץ ומבית. ישראל מוקפת בקרוב ל-60 מדינות מוסלמיות, 22 מתוכן ערביות. רובן המוחלט נחשלות, מפגרות ועוינות אותה באופן קיצוני.

ישראל היא גם המדינה המגונה ביותר בעולם בקרב המוסדות הבינלאומיים ומדינות אירופה. המגונה ביותר בקמפוסים ובכלי התקשורת. היא גם המדינה היחידה בעולם שסובלת משגרה של ירי טילים על אזרחיה. אין לה משאבים ומחצבים טבעיים ורובה מדבר.

ישראל גם מדינה קטנה מאד. הן בשטחה והן באוכלוסיותה. חיים בה 9 מיליון אזרחים, כ-7 מיליון מהם יהודים. יחד הם פחות מכל תושבי בגדד ואפילו לא מחצית מתושבי קהיר.

ישראל היא אי קטן בתוך ים סוער של שנאה עמוקה ואלימה. ולמרות זאת היא אחת המדינות הבטוחות, הפתוחות, החופשיות והמשגשגות ביותר בעולם. מדובר בנס גלוי.

אתגריה הפנימיים אינם פחותים. כ- 17% מאזרחיה מוסלמים, רובם בעלי תודעה לאומית המתנגדת מיסודה לקיומה של המדינה. גייס חמישי בדגליו, בהתבטאויותיו ובמעשיו. מלבדם ישנן אוכלוסיות נוספות הפועלות באופן בדלני היוצר כיסים של אי משילות.

אבל האתגר הגדול ביותר מבין כולם טמון בעובדה שהאליטה היהודית הדומיננטית בחברה הישראלית היא פוסט לאומית ואנטי ציונית. היא מנצלת את שליטתה בבית המשפט העליון כדי לפורר בהדרגה את צביונה היהודי של המדינה ואת יכולתה להגן על אופייה בחוק ובתקנה.

כך יוצא שהעם לא מצליח לבלום, על ידי נבחריו, שום אתגר פנימי המאיים על נשמת אפה של מדינתו.

ישראל לא מצליחה להוקיע מתוכה עשרות אלפי מסתננים, לא מצליחה לשלול תושבות ממחבלים. לא מצליחה לבלום בניה ערבית בלתי חוקית, לא לעצור את תופעת הפוליגמיה האסלמית, לא ליישב את אדמותיה ביהודה, שומרון ובירתה. לא מצליחה להילחם בטרור, לא מצליחה להתמודד עם ארגוני תעמולה הפועלים נגדה במימון ממשלתי זר. אפילו למנוע הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח היא לא מצליחה.

הכול בגלל אותה שליטה בבית המשפט הגבוה לצדק. בג"ץ במתכונתו האקטיביסטית הוא פרצה בחומת ההגנה של המדינה.

עכשיו השאלה מה עושים עם כל זה. זו כבר שאלה מסוכנת כי בדרך כלל כשמתעוררים מאוחר, רוצים להספיק הכול הכי מהר, הכי הרבה והכי יפה. ממש כמו בשיר של יהודה פוליקר.

אבל כך מגיעים למצבים של חוסר תפקוד. דברים לא מבוצעים כי הציפיות בשמים והצעד הראשון נראה קטן וזניח, אז לא עושים שום דבר.

כדי להימנע ממצב כזה, העלול להוביל לקריסתה של המדינה מבפנים, חייבים להבין שני דברים.
הראשון ששום אתגר גורלי שישראל מתמודדת עימו לא ייפתר כל עוד לא יטפלו קודם באקטיביזם השיפוטי של בג"ץ.

ההבנה השנייה היא ששום תיקון כזה לא יקרה, כל עוד למחוקק הישראלי לא יהיו כלים להתגבר על פסקותיו המופרכות של בית המשפט.

פסקת התגברות אינה תרופה לריפוי הגוף מפני אקטיביזם שיפוטי אלא רק חוסם עורקים. כזה שמניחים במקרי קיצון ובמצבים שפשוט אין ברירה.

וצריך להבין. זה לא שנפסלו "רק" 14 חוקים בעשור האחרון מתוך 20 באופן כללי, אלא עוד עשרות חוקים שנכתבו ונשארו במגרה בגלל החשש שלא יעברו את "מבחן בג"ץ" וכן עשרות רבות של תקנים, מינויים, מתווים, החלטות וההסכמים שבג"ץ עצר או שינה.

שום חוק המבקש לרפא את בג"ץ לא יעבור בטרם זה המבקש להתגבר על עצם פסילתו. כל החלומות על קידום חוקי יסוד המעגנים הפרדת רשויות או מונעים התערבויות גסות לא יתגשמו לפני כן.
גם לא שינויים בוועדה למינוי שופטים או פיצולים בתפקידי היועמ"שים. רק צעד קטן ושמו התגברות ישחרר בהדרגה את החסימה.

פסקת התגברות האומרת כי במידה ובג"ץ פוסל חוק וחוזר לכנסת, ניתן להעמידו להצבעה מחדש, וברוב רגיל להכשירו בשנית ולגמור ענין. כך יצא שכל השיקולים האידיאולוגיים והלאומיים יתקיימו במקום הראוי להם - כלומר בבית המחוקקים שנבחרו על ידי העם. היכן שנמצאים נושאי העול ואלו שישלמו על התוצאות.

נכון, ישנן טענות רבות נגד פסקת ההתגברות ובראשן העובדה שהחוק מעניק הכשר חוקתי לפסול חוקים. אבל בגלל ששופטי בג"ץ עושים זאת ממילא באופן בוטה, סיטונאי ובכל סוגיה באשר היא, מדובר ממילא במלחמה של האתמול. כרגע צריך להתגבר.

מתן פלג הוא יו"ר תנועת אם תרצו

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו