בית המשפט העליון
בית המשפט העליון צילום: Yossi Zamir/POOL

ביום ראשון ביטל בג"ץ את פשרת האוזר, זו שאיפשרה את הקמת ממשלת נתניהו-גנץ. בהחלטה הזו קבע בג"ץ למעשה כי חוקי יסוד אינם חסינים מהתערבותו של בית המשפט. על ההשלכות האפשריות של הקביעה הזו שוחחנו עם עורכת הדין חיה תמר הרפז.

"בית המשפט דן בדיון תיאורטי, שהרי התקציב כבר חולק. עצם קיומו של דיון תיאורטי שכזה בבג"ץ שאינו גוף תיאורטי, מלמד שמדובר בעוד אבן במאבק בין הרשות המחוקקת לרשות המשפט. בית המשפט שש להזדמנות שהזדמנה לו לקבוע כמה תקדימים", אומרת עו"ד תמר הרפז.

לדבריה עוד קודם לתקדים ערעור כוחו של חוק יסוד, קבע בג"ץ תקדים אחר כאשר לא רק פסל את פשרת האוזר אלא מתח ביקורת על הממשלה שלא העבירה תקציב לפי חוק התקציב אלא לפי פשרת האוזר. "זה לא מסמכותו של בית המשפט", היא קובעת.

על האמירה הכוללת יותר של בג"ץ אודות סמכותו לבטל חוקי יסוד ותקנות, אומרת תמר-הרפז כי בכך יצר בג"ץ פלטפורמה לקראת העתיד, וכדי לבלום אפשרות צפויה של חקיקה נגדית נערכו שופטי בג"ץ ו"קבע השופט רובינשטיין שבסמכות בית המשפט לפסול גם תיקון קבע ולא רק הוראת שעה, ומכיוון שהוא צפה שהכנסת תחוקק חוק שיגביל את בית המשפט מלפסוק פסקי דין כאלה, אז הוא קבע שגם לא ניתן יהיה לתקן את החוק בצורה שתמנע ממנו פסיקה שכזו. למעשה זה ביטול של פסקת ההתגברות שנקבעה בתקופת רבין וקובעת שברוב מסוים מותר יהיה לחוקק כלל המנוגד לחוק יסוד".

לדבריה מדובר בסמכות שנלקחה על ידי שופטי בג"ץ מבלי שהיא מעוגנת במקום כלשהו בחוק. "השופט אלרון שהיה בקבוצת המתנגדים, שכולם שייכים לקבוצה השמרנית, קבע בציניות שהמשמעות היא שאנחנו הופכים את כל החקיקה של הכנסת לחקיקה בהצבעה בקריאה ראשונה כי בית המשפט צריך לאשר כל חקיקה".

עוד מעירה תמר-הרפז ותוהה אם תמיכתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בעמדת 'כחול לבן' בסוגיית התקציב אינה מוכיחה את ההשפעה הפוליטית על מהלכיה ועמדותיה. זאת מאחר וידועים החיכוכים שהיו בינה לבין השר אוחנה בכהנו כשר משפטים, לצד התמיכה וה"ירח דבש", כהגדרתה, שפרח בין השופטת חיות לניסנקורן וגנץ שבאו לאחריו.

לטעמה כל אלה מוכיחים את חשיבות מנגנון בחירת השופטים בישראל, ולמעשה הרכב הועדה לבחירת שופטים דרמטי ביותר לעיצוב המשילות בישראל ואופיה של המדינה כולה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו