יהודה פרוידיגר
יהודה פרוידיגרצילום: ותקין בוטיק

גוש קטיף, גירוש, מאות אלפי מפגינים, כולם דתיים לאומיים. לא התנחלנו בלבבות. למה? אחי ראש ישיבה חרדית ליטאית, אחותי חסידת אלכסנדר, אני חרד"לי. יש בינינו חילוקי דעות גדולים אך יחד עם אהבה גדולה ואחדות גדולה. למה? כי הם אצלי בלב ואני בליבם. מכאן למדתי לחיים.

יניב שגיא, מזכ"ל השומר הצעיר בזמן הגירוש, ראש צוות בסיירת מטכ"ל, התפקיד הכי מסוכן בשירות הצבאי. בטח לא שונא את המדינה. למדתי להכירו, לשמוע את דעותיו ולאהוב את האכפתיות המתחשבת שלו, את האישיות שלו. היינו חלוקים אבל הערכנו, אהבנו זה את זה ואת המדינה.

לא נאהב אם נדביק סטיגמות. למשל: "השמאל אוהב ערבים ושונא את המדינה". זה לא נכון. רוב השמאל אוהב את המדינה, ובגלל האהבה הזאת ומתוך דאגה לעתיד המדינה הוא חושב שצריך לתת מדינה לפלשתינים. הדבקת סטיגמה גורמת לרדידות מחשבתית. כביכול אין לי מול מה להתמודד ואין לי את מי להכיר. הדבקת סטיגמות מונעת את אהבת האחר.

בואו נכיר. בואו ניתן לאחרים להתנחל בלבבנו. נהיה חלוקים אבל אוהבים.

יהודה פרוידיגר

חבר מועצת עיריית ירושלים וסמנכ"ל קריית חינוך שעלבים