לפני כמה שנים פנה אליי אחד מבני קהילתי בבקשה להיפגש איתי בדחיפות. כשנפגשנו הוא שאל אותי "מה יש לרב נגדי?". הייתי המום. אין ולא היה לי דבר חלילה נגד אותו יהודי, ואני משתדל שלא יהיה לי גם נגד אחרים. להפך, בכמה הזדמנויות אף סייעתי לו בעניינים שונים.
כששאלתיו מה גרם לו לחשוב כי יש בליבי עליו הוא ענה את התשובה המפתיעה: "ראיתי אותך מהצד השני של הרחוב, והבחנתי בכך שגם אתה ראית אותי ולא הארת לי פנים". אז הבנתי כמה גדולים הם דברי חכמינו שאמרו להיות מקדים שלום לכל אדם.
אחת המתנות הנפלאות שחנן בהן הקב"ה אותנו, בני האדם, הוא מאור פנינו. בלי שום מאמץ אנחנו יכולים לשתף אותו עם הסובב אותנו. ייתכן שאנו טרודים במשהו שמעסיק אותנו וגורם לנו להיות בעלי סבר פנים רציני וחמור, אבל הסובב אותנו לא מבחין בכך ומניח כי זה מכוון אליו ואולי אף נגדו.
לשם אנו אמורים להיות מכוונים. איזו איכות חיים יכולה לצמוח בתוכנו אם רק נפנים שבלי קשר למתחולל בתוכנו, לאלו שאיתם אנו באים במגע מגיע לראות אותנו במאור פנים.
הרב דוד סתיו
רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון רבני צהר