אנחנו חיים במדינה שלא קל לכתוב בה על ערבות הדדית, מהסיבה הפשוטה שקשה לדעת במה לבחור. מספר לא ייאמן של תורמי כליה אלטרואיסטים, אין־ספור ארגוני חסד, וכל כך הרבה אנשים שפשוט רואים הודעת ווטסאפ על אירוע משפחתי או חלילה הלוויה שאין בהם מספיק אנשים - ומיד מבטלים את התוכניות ומתייצבים.
אבל אני בוחר להעלות על נס דווקא תופעה מהמגרש הביתי שלי. בתור מי שפעיל כבר הרבה שנים ברשתות החברתיות, אני מקבל הרבה מאוד פניות לתמיכה ביוזמות סיוע למיניהן. אני תמיד מסביר שאין לי אפשרות לפרסם כל הדסטארט שנפתח, אבל כל עוד המטרה ראויה אני מבטיח שאם היוזמה לא תגיע ליעדה אירתם בימים האחרונים כדי לעורר את המודעות. לשמחתי, אפשר לספור על יד אחת את הפעמים שזה קרה.
השיא היה במיזם שקרא לסייע ליהודה הישראלי, שנפצע אנושות במבצע צוק איתן, להשתקם בביתו, אחרי שמשרד הביטחון נמנע מכך בשל הקפאת הבנייה. בתוך פחות מ־24 שעות הושג יעד של 600 אלף שקלים, ואחרי כמה ימים נאספו יותר ממיליון וחצי שקלים. מדהים.
אשרי העם שככה לו.
אמיר מויאל
יוצר רשת וקומיקאי