שנה מאתגרת עברה על כולנו במישור האישי, המשפחתי, הבריאותי, התעסוקתי, הלאומי והעולמי. הקושי וההתמודדות ניכרו כמעט בכל רובדי חיינו. היום, אחרי קצת יותר משנה, זהו הזמן להביט לאחור ולומר תודה.
בשנה הזאת יצא לנו להכיר משהו חדש בתוכנו, משהו שנמצא עמוק בתכונות של העם שלנו, בלאומיות שלנו, משהו מיוחד - הערבות ההדדית.
זו הייתה שנה שבה עמדנו במרפסות ומחאנו כפיים לצוותי הרפואה שלנו, ובזכותה למדנו להעריך את מסירותם הרבה לתפקידם הקשה.
זו הייתה שנה שבה הרגשנו בנימי נפשנו את המרחק ואת החוסר ובזכותה למדנו לאהוב יותר.
זו הייתה שנה שבה התגעגענו להורים, למשפחה, לחברים ולביחד, ובזכותה למדנו להביע רגשות, לבקר את בני המשפחה, להתקשר להורים, לסבים ולסבתות ולגבש את הגרעין המשפחתי המצומצם.
למדנו להעריך את הזמן, את החשיבות שברגש ואת היופי שבחיבוק. למדנו להתאחד, להתגייס למען האחר, לבנות את הגשר שבין ישראל ובין אחינו ואחיותינו בתפוצות. למדנו להישיר מבט ולעמוד איתן לנוכח מגפה שגבתה כל כך הרבה חיים. למדנו להתגבש ולהתאחד כדי שנוכל לחזור לשגרה. ויותר מהכול למדנו להיות יהודים טובים.
אתגרים רבים עוד לפנינו, אבל מה שהחזיק אותנו במשך 3,333 שנה ומה שיחזיק אותנו לעוד אלפי שנים קדימה הוא הכוח שבאחדות.
יעקב חגואל
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית