כשהגעתי לתנועת אמונה, מנכ"ל צעיר עם רקע דתי־לאומי קלאסי, כאחד שגדל במוסדות הציונות הדתית ועל ערכיה חשבתי ששליחותי הציבורית היא להמשיך את הדרך שעליה גדלתי ולהעביר את הערכים האלה לכל ילדי אמונה במוסדותינו השונים בכלל ובבתי הילדים שלנו בפרט. אלא שהמציאות קצת שונה.
בביקורי הראשון בבתי הילדים בסיכון גיליתי כי חלק מהם שייך לאוכלוסייה שונה ומנותקת מהערכים שהכרתי. זאת לא ישיבה תיכונית או סניף בני עקיבא אלא ילדים מבתים מסורתיים או חילוניים עם רקע מורכב, חסרי עורף משפחתי, שנמצאים עמוק במעגל המצוקה ואף עברו ילדות קשה וחוו אלימות בהיבטיה השונים.
אז במקום להפוך אותם, הפכתי את עצמי.
לפתע התגלה בפניי עולם שלם, עולם טיפולי מורכב, עולם של נתינה אמיתית ללא דופי. עולם שמחנך לערכי מורשת ישראל אבל שם לו למטרה קודם כול לגדל ולחנך בני אדם.
הילדים שלנו, שעברו ילדות קשה, הופכים אחרי דרך ארוכה ומאומצת לחלק מהחברה הישראלית. הם משתלבים בחברה, הם משרתים שירות משמעותי בצה"ל או בשירות הלאומי, והעיקר - הם יוצאים ממעגל המצוקה.
הבנתי שהערכים הקודמים לכול הם אהבת חינם וערבות הדדית. שני מסרים אלה מובילים את תנועת אמונה בכל דרכיה, בבתי הילדים, במוסדות, במעונות היום ובשאר מפעלות אמונה.
דוד הדרי
מנכ"ל תנועת אמונה וסגן ראש העיר ירושלים לשעבר