אחד מהאירועים המכוננים של חיי היה ממש בתקופה האחרונה. יום למחרת יום ירושלים התשפ"א, בשעת לילה מאוחרת, קיבלתי עשרות הודעות מתושבי לוד על כך שהם בעצם נמצאים בשיאו של פוגרום שמבצעים מאות ואף אלפי פורעים ערבים בעיר ושהמשטרה נעלמה מהשטח.
נכנסתי לרכבי ונסעתי מיד ללוד. המראות שראו עיניי בשעות ובימים הבאים והגיעו לכל בית בישראל בתוך זמן קצר הזכירו תקופות אחרות בהיסטוריה שלנו, והותירו בי חותם עמוק שאני בטוח שיישאר איתי לעוד שנים רבות.
אכן, בלוד שררה אנרכיה והמשטרה לא הייתה בנמצא, אך מאידך בתוך זמן קצר הרימה תנועת רגבים בשיתוף עם גרעין לוד ותנועת ישראל שלי חמ"ל אזרחי למאות ואלפי מתנדבים שזרמו לעיר במשך שבוע והוכיחו שעם ישראל נמצא במקום הנכון.
העם הנהדר שלנו לא ייתן לאחים ולאחיות שלנו להיות מובלים כצאן לטבח, גם אם המדינה נעלמה לה. פרט למתנדבים שבאו להגן על החיים והרכוש נחשפנו לגל עצום של חבילות מזון, פרחים, ממתקים ומשחקים מכל רחבי הארץ, שאמרו בקול רם וברור לתושבי לוד: עם ישראל איתכם.
לצד הכשל המערכתי שהתגלה פה ודורש טיפול שורש, עם ישראל אמר בקול ברור: אנחנו לא בגלות יותר.
מאיר דויטש
מנכ"ל תנועת רגבים