שאול דה מלאך
שאול דה מלאך צילום: ירון שיין

לפעמים אין מצב רוח. אין כוח לאהוב. ברגעים כאלה אני נזכר בשיחה האחרונה שקיימתי עם סבי. הוא שכב על מיטה גדולה בבית החולים הדסה עין כרם לקראת ניתוח לב שממנו לא קם, וכשנכנסנו לבקר אותו הוא חזר על מה שאמר תמיד: "כולם אומרים העיקר הבריאות, אבל אני חושב שזו פשוט שטות. העיקר זה מצב הרוח. מה עוזר לך להיות בריא אם אתה עצוב כל היום?!"

המשפט הזה נאמר שוב ושוב במהלך כל חייו, משום שסבי עלה ארצה לבדו בגיל 14 מאיטליה. הוא נשלח על ידי אביו כשמוסוליני עלה לשלטון ועל כתפיו משא הציווי: להיות השריד של המשפחה אם המצב ימשיך להידרדר.

המצב אכן הידרדר, אבל הוא הבין שהעיקר מצב הרוח והצליח כנער בן 14 בארץ זרה להקים בנקודה הדרומית ביותר בארץ יישוב משגשג בלב השממה. במקום שאף אחד לא האמין שמשהו יכול לצמוח הוא הצליח להוציא מאדמת הנגב הבוערת והמלוחה מים חיים ופיתח חוות ניסיונות שמתמחת בגידולים בתנאי מדבר.

בכל פעם שאומרים לי שהמצב לא טוב, אני משתדל להיזכר באמירתו של סבא. ונכון, אולי המדינה שלנו לא תמיד בקו הבריאות, אבל מה שחשוב באמת זה מצב הרוח.

שאול דה מלאך

מזכ"ל תנועת הנוער עזרא