משמר הגבול
משמר הגבול צילום: דוברות המשטרה

הפרקליטות הגישה הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז על קולת עונשו של תושב יצהר, נחום שלום אריאל, שבמסגרת ערעור קודם הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירות הסתה לאלימות כלפי כוחות הביטחון ובהעלבת שוטר יס"מ.

בית משפט השלום בפתח תקווה, אליו הוחזר התיק לצורך מתן גזר דין, גזר על הנאשם מאסר על תנאי והתחייבות כספית להימנע מעבירה בלבד. בערעור מבקשת הפרקליטות להחמיר את עונשו לתקופת מאסר משמעותית שניתן לרצותה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי נכבד לטובת שוטר היס"מ.

כזכור, נגד הנאשם הוגש כתב אישום על ידי הפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) המייחס לו שני אישומים. על פי האישום הראשון, בו הואשם בהסתה לאלימות, לאחר שבתגובה לפינוי והריסת מבנים בלתי חוקיים ביצהר נקטו מתיישבים יהודים מקומיים בפעולות אלימות כלפי אנשי כוחות הביטחון ורכושם, שאף גרמו לפציעות בקרב כוחות הביטחון. על רקע ההתרחשויות, התקיים דיון רב משתתפים בפורום האינטרנט של תושבי היישוב יצהר ("יצהרניקים"), בדבר לגיטימיות פעילות אלימה נגד כוחות הביטחון הנוטלים חלק בפעילות מבצעית מעין זו.

במהלך הדיון פרסם הנאשם שני פרסומים, בהם גינה את פעילות כוחות הביטחון, ויצא נגד המתנגדים לאלימות ויידוי אבנים נגד כוחות הביטחון. בין היתר פרסם הנאשם בקרב חברי הפורום: "אומר יותר מזה בפשטות אין שום בעיה הלכתית להרוג חייל בפינוי לילי. אני ממש לא מצאתי מישהו שיכול להסביר למה אין דין של גנב הבא במחתרת". בשל תוכנו ואופיו הקיצוניים והחריגים גרר פרסומו של הנאשם בפורום תגובות תמיכה והזדהות, אל מול תגובות זעזוע והוקעה.

על פי האישום השני, בו הואשם בהעלבת עובד ציבור, עת עסק כוח יס"מ ש"י בפעילות שיטור מבצעית ביצהר, הגיע הנאשם למקום והחל להתווכח עם השוטרים. תוך כדי כך, צילם באמצעות מצלמת הטלפון הנייד שלו שוטר שהיה במקום, וענד על מדיו תג שם שחשף את זהות.

זמן קצר לאחר מכן, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק שלו את תמונת השוטר ולצידה סטטוס עם שמו המלא ודברי גנאי ועלבון בוטים כלפיו, במסגרתם כינה את השוטר "נבל", "כלב דתי" ומי שעוסק ב"התעללות" בציבור המתיישבים היהודי, וקרא לנחשפים לפוסט להמשיך לשתף את תמונתו ברבים כדי שרבים ככל הניתן "יוכלו לראות מה באמת הוא עושה".

הנאשם כפר באשמה ובמסגרת עדותו במשפט לא הביע הנאשם כל הסתייגות או חרטה לגבי דבריו, אלא עמד עליהם והמשיך להצדיקם. תחילה בית משפט השלום זיכה את הנאשם, אך הפרקליטות ערערה על הזיכוי, וביהמ"ש המחוזי מרכז קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע את הנאשם בשני האישומים.

באשר לאישום הראשון (הסתה לאלימות) קבע ביהמ"ש המחוזי: "דברים אלה (של הנאשם), על רקע התקופה בה מבוצע פינוי ביצהר, כשברקע זריקת אבנים אל עבר החיילים, ובשים לב לקבוצה בה מפורסמים הדברים, לא יכולים להתפרש אלא כקריאה לאלימות וה'אפשרות הממשית' שהקריאה תביא לאלימות, מובהקת".

באשר לאישום השני (העלבת עובד ציבור) קבע ביהמ"ש המחוזי כי פרסומו האמור של הנאשם מהווה עבירת העלבת עובד ציבור מובהקת. ביהמ"ש קבע כי "ביטויים כמו "נבל" "כלב דתי" ובפרט "התעללות ביהודים" המופנים כלפי שוטר בכלל ושוטר דתי בפרט, במסגרת מילוי תפקידו, בצרוף תמונתו וקריאה להמשיך ולהפיץ את הפוסט נוגעים לליבת כבודו כשוטר... מדובר בשוטר שמילא את תפקידו והפוסט המעליב בעניינו פורסם אל בעקבות מעשה קונקרטי אלא משום שהיה במקום לצורך מילוי תפקידו ושמו היה גלוי לעין....מדובר בפרסום ברבים והוא כולל דברי בלע וגנאי קשים כלפי שוטר זוטר, לא בעקבות מעשה שעשה אלא משום שהיה במקום לצורך מילוי תפקידו...".

עוד קבע ביהמ"ש כי בדברים מסוג זה יש כדי להביא ברמת וודאות קרובה לפגיעה של ממש בתפקודו הציבורי של שוטר מסוג זה, וכי כך אכן קרה במקרה זה, בו הפרסום של המשיב גרם לשוטר המדובר נזקים מקצועיים כבדים.

לאחר קבלת הערעור והרשעת הנאשם הוחזר התיק לבימ"ש השלום לצורך מתן גזר דין. בימ"ש השלום לא קיבל את עמדת הפרקליטות לפיה יש לגזור על הנאשם תקופת מאסר משמעותית שניתנת לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי נכבד לטובת השוטר הנפגע, וגזר עליו מאסר על תנאי והתחייבות כספית בלבד.

לאור האמור, הגישה הפרקליטות באמצעות עו"ד רועי רייס ערעור נוסף, הפעם על קולת העונש, במסגרתו מבקשת מביהמ"ש המחוזי, לתת ביטוי עונשי הולם מתחייב לקו בו נקט ביהמ"ש המחוזי במסגרת הערעור הקודם, אותו נמנע בימ"ש השלום הנכבד מליישם; לצאת בקול רם, ברור ונחרץ נגד הסתה לאלימות בכלל, וכזו המבוצעת כלפי כוחות הביטחון בפרט (קל וחומר בצירוף פגיעה נפרדת נוספת בליבת כבוד ויכולת תפקוד אנשי כוחות אלה); ולתת את ההגנה המתבקשת והמתחייבת על פי דין לגורמי השטח והביצוע הזוטרים הנשלחים חדשות לבקרים למשימותיהם הקשות, השוחקות והרגישות, כדי לשרת את כולנו.

במסגרתו הערעור נכתב: "הסתה לאלימות היא עבירת פשע הפוגעת בערכים עליונים לרבות חיי אדם, ביטחון הציבור, שלום הציבור, הסדר הציבורי, מניעת אלימות. בנוסף, הסתה לאלימות המבוצעת כלפי כוחות צה"ל והביטחון, בגין משימות מבצעיות מורכבות חיוניות המוטלות עליהם באיו"ש, אף פוגעת ביכולת כוחות אלה למלא משימותיהם אלה. בייחוד כך, כשזו מבוצעת בדברי קריאה מפורשים, ברורים, בלתי מסויגים ובוטים למעשי אלימות כלפי ליישום האלימות); ממניע אידיאולוגי פסול לפיו יש להתנגד באלימות קשה לפעולות כאלה של כוחות הביטחון.

''בעת/בתקופת התרחשותם בפועל של מעשי אלימות אלה כלפי כוחות אלה באותם ימים ממש; כאשר המסית לאלימות מעניק לדבריו תוקף והנמקה הלכתיים כביכול ואף מסית לאלימות ברף החומרה הגבוה ביותר- הרג, לא פחות; כשהמסית בהמשך לכך ממשיך ומבצע עבירה פלילית מאוחרת נוספת (העלבת עובד ציבור), בה פרסם ברבים דברי גנאי קשים ובוטים כלפי שוטר יס"מ דתי זוטר בצירוף שמו ותמונתו, שוב אך בגין עצם השתתפותו של זה במשימה חוקית לגיטימית שהוטלה עליו ביצהר, וגרם לו נזק כבד;

''כששילוב ההסתה וההעלבה הנפרדות הנ"ל, מייצר מכלול מעשים חוזר, פוגעני, מזיק ומסוכן כלפי כוחות הביטחון על רקע דומה חוזר; ולבסוף, כשהמסית לאלימות, ומעליב עובד הציבור, לא רואה כל בעייתיות בפרסומיו האלימים והפוגעניים החוזרים; עומד מאחוריהם בפה מלא; לא לקח עליהם כל אחריות; לא הביע בעניינם כל חרטה; ולא נקף אצבע כדי לתקן או למתן את מסריו בהם". עוד נכתב בערעור: "הימים בהם נכתב ערעור זה מלמדים על פוטנציאל הסיכון הטמון בעבירת ההסתה לאלימות, לרבות כלפי כוחות ביטחון על רקע ביצוע תפקידם."

נוכח כל זאת, מבקשת הפרקליטות מביהמ"ש המחוזי להתערב בעונש הקל שקבע וגזר בימ"ש השלום, ולהחמירו משמעותית לעונש הולם של מאסר משמעותי שניתן לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי נכבד לשוטר שנפגע בגין הנזקים הקשים שנגרמו לו.

כזכור, התושבת המעורבת הנוספת, אלירז פיין, הואשמה גם היא בהסתה לאלימות בהליך נפרד בבימ"ש השלום בפתח תקווה, הורשעה על פי הודאתה, ונדונה למאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו