ישראל גנץ
ישראל גנץצילום: ליאת מנדל

כשעוסקים בענייני ציבור רחבים ישנה חשיבות להרגיש מדי פעם את מקומו של האדם הפרטי, לא זה שאתה מחויב בעזרה כלפיו כבעל תפקיד, ולהסתכל עליו ועליך כאדם.

באחד הימים נכנס אליי למשרד תושב המועצה. בפתיחות שהיה בה לא מעט ייאוש הוא תיאר בפניי בדמעות צלקת נפשית עמוקה שהוא נושא איתו 24 שעות ביממה מאז שנקלע לפיגוע באחד המקומות בארץ. הוא סיפר כיצד נרצחו בפיגוע יהודים שהיו לידו ומאז נפשו נצרבה בטראומה, ותיאר את ההידרדרות שלו בכל תחומי החיים, מאחזקת הבית, המשפחה והמעמד האישי בעיני עצמו.

ברוך ה' הצלחנו לסייע לתושב ההוא, אבל הוא סייע לי יותר מכך. הוא חידד לי עד כמה חשוב להביט תמיד אל האדם העומד לצידך ולחשוב תמיד כיצד ניתן לעזור ולסייע לו.

המקום שאליו נקלעתי, של סיוע פרטני ואישי, תורם לי בעשייה במה שנהוג להחשיב כדברים הגדולים יותר, והם באמת כאלה, כי הם כרוכים בטובת הציבור.

התבלין של ההזדהות והצלילה לנפש האדם הזקוק לעזרה והסיוע לו, נותן טעם וכיוון גם להתמודדות במעגלי העשייה הגדולים והרחבים יותר. אני מתאר לעצמי שהתושב ההוא אינו יודע שיותר ממה שניסיתי לסייע לו, הוא עזר לי.

ישראל גנץ

ראש מועצת מטה בנימין