איתמר בן גביר
איתמר בן גביר צילום: יהונתן ולצר/TPS

בווטסאפ נחסמו כשלושים חשבונות של משתמשים בתואנה שמדובר באנשי ימין. בין השאר מדובר ברעייתו של חבר הכנסת איתמר בן גביר שגילתה שתכתובות שלה עם אחותה המנוחה טרם נפטרה נמחקו.

על משמעות היכולת של ווטסאפ לחסום חשבונות מבלי ליידע ולאפשר ערעור של הנחסם שוחחנו עם ד"ר נילי שטיינפלד, ראש מסלול תקשורת דיגיטאלית בבית הספר לתקשורת באריאל, המזכירה ומציינת כי לא מדובר בפעם הראשונה בה פלטפורמות התוכן עושות כהבנתן לעיתים מול גורם מימין ולעיתים מול גורם משמאל.

"אחת הטענות והדרישות מפלטפורמות התוכן ברשת היא שהמנגנון יהיה שקוף ומוסדר", אומרת ד"ר שטיינפלד המציינת כי המענה לדרישות אלה מורכבת שכן מדבור בפלטפורמה בינלאומית, "אנחנו מתעסקים עם חברות שהיכולת לדרוש מהן תהליך הוגן מורכבת, כי הן מונחות על ידי חקיקה ורגולציה שונה בין מדינה למדינה".

"החברות הללו מפעילות מנגנונים פנימיים של צוותים בכירים בחברה שקובעים נהלים כלליים שמנחים הרבה מאוד עובדים שתפקידם הוא טיפול בתכנים או בתלונות שהגיעו ולקבל החלטות", אומרת שטיינפלד ומסבירה כי הדברים יכולים לעסוק בהודעה מסויימת או במשתמש מסוים.

האם המשמעות היא שווטסאפ יודעת מה התוכן המועבר בין משתמשים? האם הטענה שמדובר בפלטפורמה מוצפנת אינה נכונה? שטיינפלד מבהירה שהדברים אינם פועלים באופן הזה ולמעשה הרשתות החברתיות אינן צריכות לקבל את התוכן עצמו כדי להעריך את התוכן. די להם בהיכרות עם חברי הקבוצות בהן חבר המשתמש, די להן בידיעת מיקומו ונתונים נוספים כדי להעריך את התכנים עצמם. זו גם הסיבה שאנחנו מקבלים פרסומות מותאמות לצרכינו. "גם אם השיחה התנהלה שלא בפייסבוק הם יכולים לשער באחוז הצלחה מאוד גבוה על מה דיברת, הם מכירים את ההיסטוריה של המפגשים ומתוך כך את הנושאים".

בצורה שכזו יכולים מנהלי הפלטפורמה החברתית לשים את האצבע על גורם שלטעמם מהווה גורם קיצוני ומתסיס ולהחליט על סילוקו מהפלטפורמה. זאת גם ללא הפרת המדיניות השומרת על חשאיות התכנים.

"יש מי שסמכותו לבחון את מידת החוקיות של הקבוצות האלה ולפייסבוק אין את הסמכות לכך", מבהירה שטיינפלד ומציינת כי שאלה עקרונית היא האם ווטסאפ הוא משאב ציבורי או נכס פרטי של חברה כלכלית שיכולה לעשות בו כהבנתה. המענה משולב: "מדובר בחברות פרטיות, אבל התפיסה של רבים מאיתנו היא שהן מספקות לנו כלי שהפך כל כך חיוני והכרחי שבמידה מסוימת חלה עליהם חובה של אי הפליה ומתן שירות לכולם". בהקשר זה היא מזכירה את חשיבות הפלטפורמה הזו במיוחד עבור אנשי ציבור ומי שעולמו המקצועי והכללי סובב סביב הקשר עם הציבור.

על ההבדלים במדיניות במדינות השונות מול הרשתות החברתיות, אומרת ד"ר שטיינפלד כי "הגישה בארה"ב מקלה מאוד ומאפשרת לחברות הטכנולוגיה לפעול בחופשיות, ובאירופה יש יותר אחריות על התכנים. בישראל אין חקיקה מוסדרת". עם זאת, היא אומרת כי "גם בארה"ב שממעטת את התערבות המדינה בשוק, גוברת הדרישה הזו לאחריות ולשקיפות של חברות הטכנולוגיה". זאת לנוכח המציאות בה "אנשים מקבלים הודעה על חסימה בלי יכולת לערעור".

על סיכויי התביעה של ח"כ בן גביר נגד פייסבוק לאחר הצעד האחרון בו נקטה החברה, אומרת שטיינפלד כי "בכל מה שנוגע למשפט בישראל היחסים בין פלטפורמות התוכן למשתמשים לא מוסדרות בחקיקה. היו ניסיונות חקיקה רבות והן הוקפאו כמו הרבה דברים בפוליטיקה הישראלית, ולכן קשה להעריך". עם זאת היא משערת שתביעת פיצויים תניב תוצאות טובות לתובעים. זאת בעיקר לנוכח ההשקעות הכלכליות הגדולות של החברות הללו במערך תביעות ופיצויים.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו