אנחנו בימי המבחן הראשונים של הפסקת האש בין ישראל לחמאס.
בתקופה הזו עולות שאלות על תגובתה הצפויה של ישראל לראשית הירי הבא, מה שמכונה טיפטוף, האם הפעם זה יהיה שונה ומרתיע? אך לצד כל אלה עולה השאלה מה משמעות הפסקת האש במורשת המוסלמית ועל כך שוחחנו עם המזרחן פרופ' רפי ישראלי.
את דבריו פותח פרופ' ישראלי בהתייחסות למבנה הסכסוך הישראלי ערבי בהיבט הכולל והרחב יותר שלו, והוא אומר: "מדובר במבחן שלנו שהתחיל לפני עשרות שנים, שבהן אמרתי שאנחנו בסכסוך תמידי בינינו לבין העולם הערבי ולצערינו זה התרחב לסכסוך בין היהדות לבין האיסלאם".
"התחלנו כסכסוך ישראלי ערבי שצומק לכדי הסכסוך הישראלי פלשתיני כדי להגדיל את ישראל מול המסכנים הפלשתינים. זה קרה בעזרת אנשינו האינטלקטואלים שמאז מלחמת ששת הימים עזרו לפלשתינאים להקטין אותם כדי להילחם בכיבוש ולהראות את הפלשתינים כקטנים ומצומקים. כל זה כדי להפוך את המשוואה על פיה. העובדה היא שעד 67' העולם היה לצידנו כי היינו המדינה הדמוקרטית הקטנה והם הפכו את המשוואה".
באשר לסוגיית המונח הפסקת האש ומשמעויותיו באיסלאם אומר ישראלי: "באופן יסודי, באיסלאם כאשר נלחמים ביריב או אויב הכוונה היא להפוך אותו לנחלת האיסלאם. ארץ ישראל נכבשה במאה שהשביעית על ידי יורשי מוחמד והפכה לאדמת וואקף, נכס מקודש. בעיניהם כל ארץ שנכבשה אי פעם בהיסטוריה על ידי האיסלאם הופכת לאדמה מקודשת שהונחלה על ידי אללא לכל דורות המוסלמים הבאים, ואין לאף אדם הזכות לשאת ולתת על ויתור עליה, כפי שכתוב גם באמנת החמאס".
לדבריו, למעשה "החמאס יותר הוגן כשהוא אומר שכל מו"מ הוא בזבוז זמן כי אם האדמה קדושה לא ניתן לשאת ולתת כי אין אפשרות של ויתור או פשרה. לכן הם מדברים רק דרך המצרים. הם מסתמכים על תקדים הנביא".
בדבריו מזכיר פרופ' ישראלי: "בעבר שימשתי כנציג ישראל בוועדת שביתת הנשק עם הירדנים. הנציג הירדני דיבר תמיד רק על הודנה ואצלנו רואים בכך הסכם. מה פירוש הודנה? כמו שהנביא ומחמד עשה בחודבייה כשחזר לכבוש את מכה. הוא ניגף בפני אנשי מכה ובעיירה חודבייה נעשה ההסכם שבו הוא הכריז על הודנה לעשר שנים, אבל הכריז גם שאם יעלה בידינו לכוש אותה קודם לכן אין בעיה להפר את ההודנה הזו. זה מה שהוא עשה כשאחרי שנתיים הוא עלה על מכה וכבש אותה".
"אלה שמאמינים בהודנה והפסקת אש, אלו דברים בטלים", קובע ישראלי. "הם מסתמכים על התקדים של ההודנה של הנביא שכשאסף כוח הוא חיסל אותם".
עוד מזכיר ישראלי את הוויכוח על ההודנה, כאשר הנשיא דאז, משה קצב, קרא לממשלה לקחת את הודנה, "הוא לא הבין במה מדובר".
באשר למהלכם האחרונים הוא אומר כי "חמאס, בתמיכת ערביי ישראל, מתוך התקדים הזה אומרים שהם מוכנים לעשות הודנה, מה שלא ימנע מהם להתפרע כשתהיה להם אפשרות, ומעבר לכך חמאס ישכלל את עצמו, הוא יודע לייצר טילים טובים יותר מבעבר ולכן זה רק עניין של זמן עד שיאספו כוח ויעשו זאת". עוד מעיר פרופ' ישראלי כי טוב לחמאס לראות בערביי ישראל עמדה קדמית בתוך ישראל פנימה, כך ש"בכל פעם יוכלו לשרוף בתי כנסת וכו' עד שימאיסו עלינו את החיים".
האם זו עמדת כלל הערבים? ישראלי קובע כי אכן כן, אלא שיש גם מנהיגות פרגמטית המבקשת לתמרן בין השניים, לקבל מהתקדים של מוחמד את ההיתר להודנה, אך במקביל להמשיך ולחתור להתחזקות במאבק על שחרור אדמת הוואקף המדוברת, דהיינו ארץ ישראל. "זה האידיאל שנכתב על ידי אללא בקוראן. יש גם את הפרקטיקה של החיים כפי שנהג סאדאת שהיה פרגמאטי ועשה הודנה, ואכן כשנחתם הסכם השלום הוא הלך למופתי של מצרים וביקש להוציא פסק הלכה שהולכים לפי תקדים הנביא בחודבייה".
את מהלכיו הפוליטיים של מנסור עבאס רואה ישראלי כחלק מהמגמה הזו. "הוא אדם דתי וגם פרגמטי. הוא רוצה לחיות עד התממשות הדברים. הוא יודע שאם נהיה בסכסוך מתמיד לא נשתלב. תפיסתם היא שלא יכולה להתקיים מדינה יהודית על מה שהם מגדירים כאדמת וואקף, אבל בינתיים נשיג את מה שאנחנו יכולים נגד היהודים. כך נתחזק באופן דמוקרטי, לא נתקומם פיזית והמצב שלנו לא יורע. נעשה כאילו, נדרוש מקום בתהליך קבלת ההחלטות ואז נקבל יותר. לכן הוא אומר 'נלך עם מי שייתן יותר'. זה אומר שאין אידיאל אלא לקבל יותר. זו הגישה הפרגמאטית, תמשיך באידיאולוגיה האיסלאמיסטית אבל תסחט מהאויב כמה שיותר. אין בכך ספק".