כל אדם שמחפש משמעות מחפש מקום או הזדמנות להיטיב עם העולם. סביר שהמחפש ימצא את מבוקשו, אם בסיוע לנזקקים ואולי בחסד של נתינה ואמת. פעמים הוא מרגיש כי יש תחום או עניין שאסור להתעלם ממנו, אסור לחפש כביש עוקף משום כיוון. לי זה קרה, אינני זוכרת מתי בדיוק, כשנחשפתי לנשים שמוצאות את עצמן מתכנסות במקלטים בקרן זווית ולא, לא בשל הטילים או איומי הצוררים. הן בורחות ממי שהיו הבעלים שלהן, האנשים שאיתם בחרו להקים משפחות ולגדל ילדים, אך מצאו עצמן במציאות מאיימת ואף מסכנת חיים.
אני חושבת על כבודן הכמעט אבוד, על העבר, ההווה וכמובן העתיד שלהן, ואני מרגישה שאני חייבת להיות בשבילן אור מעט, ללוות מקרוב וגם לאהוב ואולי, אם אפשר, להפיח בהן רוח חדשה.
דוד המלך אמר: "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה, יד). ואני תוהה, האם מקומו של הכבוד הוא פנימה, בנפשן של המצויות במקלט, ומתי העת לצאת החוצה?
המשורר שאול הבשן כתב: "אל תאמרו בת מלך/ ואני מתכנת פנימה/ הבו לי כבוד/ סביבי מלאכי הנשמה". בחרתי את פינת ההתנדבות שלי במקלטי בת מלך, פשוט כדי להיות איתכן, מלאכיות, בנותיו של מלך, ואני מצדיעה לכן באומרי: כל הכבוד בנות מלך, הנשים החזקות באמת. שקמתן באומץ ועשיתן מעשה נשי, בעוז ובגבורה שזר לא יבין, ברוח מלכות של בת מלך.
בארמון שאתן בונות בנפשכן לתפארת, בנחישות נשית ובאמונה גדולה, אתן הופכות למלכות מעוררות השראה. מכן אני למדה שאין אדם שלא יכול לשנות, שכל אדם חייב לעצב את חייו ולא לוותר על החלום, ובעיקר שקל הרבה יותר ביחד.
אני מודה לכל אחת ואחת מכן שעשיתן לי מקום בלב שלכן. שסיפרתן סיפור מופלא של אהבת חינם, זו שרואה את האדם ולא את התיוג החיצוני או המגזרי, שבחרתן איתי יחד בכל פעם מחדש בערבות ההדדית שהיא הדבק האנושי החזק מכולם.
אתי אורלב
סגנית ראש מינהל החמ"ד