136 ש"ח הוא הסכום הכספי שתוציא משפחה ישראלית ממוצעת עבור מתנת אפיקומן לחג הפסח, כך עולה מסקר שעשתה חברת לאפייט סוכנויות בע"מ.
ב-35% ממשקי הבית בישראל נוהגים לקנות מתנה עבור האפיקומן, וב-49% נוהגים לתת כסף עבור האפיקומן.
יש לציין כי השנה המיתון והמצב הכלכלי משפיעים גם על תקציב מתנות האפיקומן. ישנה ירידה של 14% בהוצאה למתנת אפיקומן בפסח השנה לעומת פסח אשתקד.
מהסקר עלה כי בפסח שנת 2003 השווי הממוצע למתנה הוא 136 ₪, לעומת פסח שנה שעברה שההוצאה הכספית הממוצעת למתנה לאפיקומן הייתה בשווי 150 ₪.
מתוצאות הסקר עולה כי ככל שההכנסה גדלה כך גדלה הנטייה להעדיף כסף על מתנות. אמהות נוטות יותר מאבות לקנות מתנות אפיקומן לילדים לפסח.
בקרב בעלי הכנסה גבוהה שווי ההוצאה הכספית למתנות אפיקומן הוא בסך 230 ₪, ואילו בקרב משפחות בעלי הכנסה ממוצעת שווי ההוצאה הכספית הוא בסך 115 ₪.
בתוך כך נודע כי 189,000 משפחות נזקקות לסיוע במזון ובכסף כדי לקיים את חג הפסח. את הנתונים האלה אספה אוניברסיטת דרבי בהתבסס על נתונים רשמיים של משרד העבודה והרווחה ועל הערכות של העמותות העוסקות במתן סיוע לחג. על פי הנתונים מתברר שכ-137,000 משפחות נזקקות הן מהמגזר הדתי חרדי וכ- 52,000 משפחות נזקקות הן מהמגזר החילוני.
59 עמותות קבלו תקציב ממשרד העבודה והרווחה לסייע לנזקקי החג. הרוב המכריע של העמותות מסייע למגזר הדתי חרדי בעיקר בירושלים, בבני ברק ובביתר עילית. את הסקר על העמותות עשו סטודנטים מאוניברסיטת דרבי, ומהסקר עולה כי כל עמותה קיבלה
18 ₪ בלבד כסיוע ממשרד העבודה והרווחה על כל סל מזון שתעניק העמותה בסכום של לפחות 100 ₪ למשפחה. כל העמותות, ללא יוצא מן הכלל, הודיעו לסוקרים שאין ביכולתן לסייע ערב החג לנזקקים נוספים שכן ההרשמה "סגורה לחלוטין".
עוד התברר בתהליך הסקירה כי רוב העמותות מסייעות במצרכי מזון, ומיעוט זעיר מהן מסייע בכסף. לדברי יעקב בן עמי, מעורכי הסקר, רק שתיים מתוך 59 העמותות שנסקרו הודיעו שהן שולחות כסף לנזקקים ולא מזון לחג.
בשיחה שקיים יעקב בן עמי עם גברת יוכבד אילוז, מנהלת מחלקת העזבונות במשרד העבודה והרווחה, האחראית על תקצוב התמיכה לנזקקי הפסח, אמרה אילוז, "אנו מסייעים בסכום של 18 שקל בלבד לסל מזון בגובה של לפחות 100 שקל. בהקצבה לעמותות אין שום שיקולים פוליטיים, והיא כפופה למבחני תמיכה קפדניים ולמעקב. לצערי, חלק מהעמותות פושטות רגל, אין להן כסף לשלם עבור ניהול תקין ועבור רואי חשבון כנדרש. במקרים שנמסר כסף ולא דברי מזון הדבר נובע בעיקר מסיבות של בעיות הכשר או של צורך במזון מיוחד כמו מזון תינוקות". גב' אילוז הוסיפה: "59 העמותות מסייעות, לפי נתוני המשרד, ל 147,324 משפחות רובן דתיות וחרדיות. קשה לי להעריך במדויק את מספר האנשים בכל משפחה. אני מעריכה כי בירושלים ובבני ברק מדובר במשפחות של 7-10 אנשים ולעתים יותר." אילוז ציינה כי במקרים לא רבים מדובר במשפחות של בודדים מקרב הקהל החרדי הזכאים לסיוע.
יש לציין כי על פי ההערכות של עמותות הסיוע הפרטיות ושל בתי התמחוי כ- 52,000 משפחות חילוניות נזקקות אף הן לסיוע לחג בשל מצבן הכלכלי הגרוע. קשה לאמוד את מספר האנשים בקרב המשפחה החילונית הנזקקת, אך ברור שמדובר במספר קטן בהיקפו בהשוואה למשפחה חרדית נזקקת. יצוין כי חלק מהנזקקים במגזר החילוני הם עולים חדשים שבשנים קודמות פחות נזקקו לסיוע. חלק גדול מהנזקקים החילונים הם משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית בשנה האחרונה. מספר רב מהנתמכים במגזר החילוני הם משפחות קטנות ובודדים.
אנשי דרבי מציינים שהיקף המשפחות הנזקקות מעיד על המיתון הקשה במשק ועל הפגיעה, הקיימת כבר לפני התוכנית הכלכלית החדשה, בשכבות החלשות בישראל.
ב-35% ממשקי הבית בישראל נוהגים לקנות מתנה עבור האפיקומן, וב-49% נוהגים לתת כסף עבור האפיקומן.
יש לציין כי השנה המיתון והמצב הכלכלי משפיעים גם על תקציב מתנות האפיקומן. ישנה ירידה של 14% בהוצאה למתנת אפיקומן בפסח השנה לעומת פסח אשתקד.
מהסקר עלה כי בפסח שנת 2003 השווי הממוצע למתנה הוא 136 ₪, לעומת פסח שנה שעברה שההוצאה הכספית הממוצעת למתנה לאפיקומן הייתה בשווי 150 ₪.
מתוצאות הסקר עולה כי ככל שההכנסה גדלה כך גדלה הנטייה להעדיף כסף על מתנות. אמהות נוטות יותר מאבות לקנות מתנות אפיקומן לילדים לפסח.
בקרב בעלי הכנסה גבוהה שווי ההוצאה הכספית למתנות אפיקומן הוא בסך 230 ₪, ואילו בקרב משפחות בעלי הכנסה ממוצעת שווי ההוצאה הכספית הוא בסך 115 ₪.
בתוך כך נודע כי 189,000 משפחות נזקקות לסיוע במזון ובכסף כדי לקיים את חג הפסח. את הנתונים האלה אספה אוניברסיטת דרבי בהתבסס על נתונים רשמיים של משרד העבודה והרווחה ועל הערכות של העמותות העוסקות במתן סיוע לחג. על פי הנתונים מתברר שכ-137,000 משפחות נזקקות הן מהמגזר הדתי חרדי וכ- 52,000 משפחות נזקקות הן מהמגזר החילוני.
59 עמותות קבלו תקציב ממשרד העבודה והרווחה לסייע לנזקקי החג. הרוב המכריע של העמותות מסייע למגזר הדתי חרדי בעיקר בירושלים, בבני ברק ובביתר עילית. את הסקר על העמותות עשו סטודנטים מאוניברסיטת דרבי, ומהסקר עולה כי כל עמותה קיבלה
18 ₪ בלבד כסיוע ממשרד העבודה והרווחה על כל סל מזון שתעניק העמותה בסכום של לפחות 100 ₪ למשפחה. כל העמותות, ללא יוצא מן הכלל, הודיעו לסוקרים שאין ביכולתן לסייע ערב החג לנזקקים נוספים שכן ההרשמה "סגורה לחלוטין".
עוד התברר בתהליך הסקירה כי רוב העמותות מסייעות במצרכי מזון, ומיעוט זעיר מהן מסייע בכסף. לדברי יעקב בן עמי, מעורכי הסקר, רק שתיים מתוך 59 העמותות שנסקרו הודיעו שהן שולחות כסף לנזקקים ולא מזון לחג.
בשיחה שקיים יעקב בן עמי עם גברת יוכבד אילוז, מנהלת מחלקת העזבונות במשרד העבודה והרווחה, האחראית על תקצוב התמיכה לנזקקי הפסח, אמרה אילוז, "אנו מסייעים בסכום של 18 שקל בלבד לסל מזון בגובה של לפחות 100 שקל. בהקצבה לעמותות אין שום שיקולים פוליטיים, והיא כפופה למבחני תמיכה קפדניים ולמעקב. לצערי, חלק מהעמותות פושטות רגל, אין להן כסף לשלם עבור ניהול תקין ועבור רואי חשבון כנדרש. במקרים שנמסר כסף ולא דברי מזון הדבר נובע בעיקר מסיבות של בעיות הכשר או של צורך במזון מיוחד כמו מזון תינוקות". גב' אילוז הוסיפה: "59 העמותות מסייעות, לפי נתוני המשרד, ל 147,324 משפחות רובן דתיות וחרדיות. קשה לי להעריך במדויק את מספר האנשים בכל משפחה. אני מעריכה כי בירושלים ובבני ברק מדובר במשפחות של 7-10 אנשים ולעתים יותר." אילוז ציינה כי במקרים לא רבים מדובר במשפחות של בודדים מקרב הקהל החרדי הזכאים לסיוע.
יש לציין כי על פי ההערכות של עמותות הסיוע הפרטיות ושל בתי התמחוי כ- 52,000 משפחות חילוניות נזקקות אף הן לסיוע לחג בשל מצבן הכלכלי הגרוע. קשה לאמוד את מספר האנשים בקרב המשפחה החילונית הנזקקת, אך ברור שמדובר במספר קטן בהיקפו בהשוואה למשפחה חרדית נזקקת. יצוין כי חלק מהנזקקים במגזר החילוני הם עולים חדשים שבשנים קודמות פחות נזקקו לסיוע. חלק גדול מהנזקקים החילונים הם משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית בשנה האחרונה. מספר רב מהנתמכים במגזר החילוני הם משפחות קטנות ובודדים.
אנשי דרבי מציינים שהיקף המשפחות הנזקקות מעיד על המיתון הקשה במשק ועל הפגיעה, הקיימת כבר לפני התוכנית הכלכלית החדשה, בשכבות החלשות בישראל.