קצב האירועים במדינת ישראל מהיר ביותר. טרם שכחנו את המאבק בנגיף הקורונה, מחלה, בידוד, בדיקות ואלפי מתים, ובערב אחד של ל"ג בעומר מתוך שמחת הארת תורת הנסתר נפלנו אל החושך הגדול של מותם של 46 יהודים שבאו לשמוח את שמחת החג בצילו של הרשב"י. כאילו זה לא הספיק לנו, בערב יום ירושלים, יום שבו אנו שמחים בשחרור חבלי מולדתנו ורוקדים עם דגלי הלאום, ניחתים על ראשנו טילים ארוכי טווח מעוטף עזה ועד ירושלים, מתל אביב ועד אזור השרון, וחצי מדינה רצה ממקלט לממ"ד או למציאת מחסה. לא, זה לא נגמר כאן כי מיד ערביי ישראל רואים בכל יהודי שגר בעיר מעורבת מתנחל קיצוני, ופרעות תשפ"א מקצינות עד לפגיעה בגוף ובנפש של חפים מפשע רק בגלל היותם יהודים ולשריפת מכוניות, בתי מגורים ואפילו בתי כנסת ללא רחמים ומורא.
אנו נמצאים בעיצומה של מערכה על דמותה של המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו. מערכה שמבוררת כבר שנים רבות אך כעת היא הגיעה לרגע של בחינת אמת. אין לאן לברוח. אנו מחויבים לברר את סוגיית הדו־קיום, מה מקומו ומעמדו של כל לאום במדינה היהודית. לבחון האם הנהגת המדינה במסגרת מבצע שומר החומות רק רצתה לתת מכה ולהגיע להפסקת אש, או שמא לחתור לרגע האמת ולומר שהמבצע לא יגיע לסיומו עד להשבת חיילנו מהקרב בימי צוק איתן.
ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, עיר שעושה ישראל חברים. כדי שנוכל לעמוד במשימות הרבות המונחות לפתחנו בימים אלו במאבק על ארצנו ומדינתנו, ובעיקר על דמותה, על כולנו - דתיים וחילוניים, תושבי העוטף יחד עם תושבי תל אביב, תושבי ירושלים עם תושבי מטולה - חובה עלינו להרגיש אחים, כולנו יחד כאיש אחד בלב אחד. אחים של ממש עם דאגה כנה ואמיתית, כי רק כך בעזרת ה' ננצח.
חטיפת בנינו החיילים הדר גולדין ואורון שאול מחדדת בי את הנחיצות בערבות ההדדית ודאגה להשבתם לקבר ישראל, כי זהו ההסכם הבלתי־חתום שלנו כעם עם חיילינו היוצאים בשמנו אל הקרב. יש לנו חובה, הן כלפי החללים והן כלפי המשפחות, הנושאות בכל לילה ויום את הכאב על כך שבנם לא שב מהקרב, לשם הוא נשלח על ידי מפקדיו וממשלת ישראל.
דודו סעדה
יו"ר קבוצת בשבע