'השגחה פרטית'? במהלך ביקור של הרב שמעון פרוינדליך, שליח חב"ד בבייג'ינג, אצל עמיתו בצ'ינגדאו הרב דובי הניג, הוא גילה 'שולחן ערוך' שהוצב כפריט תצוגה אומנותי בחנות קוסמטיקה מקומית ו'גאל אותה'.
"הגענו לצ'נגדו והתקבלנו בחום רב על ידי משפחת הניג, שלוחי הרבי מליובאוויטש", מספר הרב שמעון פרוינדליך ודבריו צוטטו באתר החב"די COL.
"הם חוגגים מחר את ה'חלאקה' של בנם מנדל ובאנו לשמוח עמם במהלך האירוע המיוחד הזה. בשעות אחר הצהריים שתי המשפחות שלנו נסעו לקניון הגלובלי הענק המפורסם ובו מלון אינטרקונטיננטל ומתקני משחק רבים ושונים לילדים.
"בזמן שהלכנו בקניון הרב דובי הזכיר לי שיש חנות קוסמטיקה צרפתית שיש בה כרך אחד של 'שלחן ערוך' בעברית ובצרפתית, והוא מונח בחנות כחלק מעיצוב התצוגה שלהם מאז נפתח הקניון, בשנת תשע"ג.
"עוד אמר לי שניסה מספר פעמים לשכנע אותם לתת לו את הספר, אך לא הצליח. הם אמרו לו בנימוס ובכבוד רב שהם שייכים לרשת בינלאומית צרפתית בשם S'KIEHL והתצוגה של החנות נשלחת אליהם מהנהלת הרשת - כולל ספר זה. כששמעתי זאת פניתי לרב דובי ואמרתי, "אנא קח אותי לחנות, הייתי רוצה לנסות לשכנע אותם".
"כולנו נכנסנו לחנות והייתה באמת תצוגה מפוארת עם מספר ספרים על ספרות יהודית (לא ספרי קודש) ואז ראינו את הספר הבודד, ה'שולחן ערוך'. ליבי שקע כשראיתי את הספר הקדוש הזה יושב מתחת לקערת חרסינה של פרוסות לימונים מיובשות...
"כשבהיתי ב'שלחן ערוך' הגברת בדלפק ניגשה אלי. פניתי אליה ושאלתי אותה בסינית אם יש לה כרטיס ביקור (מתוך מחשבה שאצור קשר עם המנהל לשאול אם אוכל לקבל את הספר), היא הגיבה ש"אין לנו כרטיס ביקור אבל אם אתה רוצה אני יכולה לתת לך את הקישור האינטרנטי להנהלת הרשת".
"היא שלחה לי הודעה בסינית ושאלה מה אני רוצה. הסברתי שאני יהודי ורב הקהילה היהודית בבייג'ין, ספר זה הוא אחד הספרים הקדושים ביותר שקשה לי מאוד לראות בו פריט תצוגה עיצובי וללא שימוש. המשכתי והצעתי לשלם על זה.
"היא הביטה בי ואמרה "אם אתן לך את זה, מה תעשה עם זה?" אמרתי "אני אלמד ואלמד מזה". ואז היא אמרה "האם זה בשבילך?" אמרתי "לא, זה בשביל הקהילה היהודית בבייג'ינג."
"בשתי הידיים היא לקחה את זה מתחת לקערה ומסרה לי את זה. אמרתי לה "כמה אתה רוצה בשביל זה?" היא אמרה "שום דבר, זאת מתנה לקהילה שלך".
"הודיתי לה מאוד ואז הצעתי לאשתי שנקנה משהו כ'הכרת הטוב'. זה ספר יקר ביותר – ספר קודש שהפך עכשיו לחביב עלי במיוחד!", סיים הרב פרוינדליך.