השגנו הרתעה

השר הרב רפי פרץ בריאיון מיוחד

יוסף ארנפלד , ט"ז בסיון תשפ"א

השגנו הרתעה -ערוץ 7
השר הרב רפי פרץ
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

"גרתי בגוש קטיף, אני אוהב את גוש קטיף, זה הבית שלנו, זה חלק מארץ ישראל. מצידי אני מוכן לחזור לעזה מחר. אבל ממשלת ישראל ומדינת ישראל לא, ואני חלק מהמדינה וחלק מהממשלה, ואני מבין שעם ישראל לא נמצא במקום הזה. מתוך כך, לצערי הרב, המטרה במבצע שומר החומות לא הייתה להביס את שלטון החמאס, אבל ללא ספק השגנו את המטרה שהוצבה - להשיג הרתעה. הגענו להישגים מדהימים בעזרת חיל האוויר, עם פגיעה מינימלית בחיי אדם. גם החמאס בעצמם עוד לא יודעים מה קרה להם, באכזריותם הם לא עוברים את קו הקרקע כדי לבדוק מה קורה. אבל כשהם יראו את כל ההרס האסטרטגי והפגיעה במחבלים, ושאין לאף אחד מהמפקדים שלהם בית, תובנת ההרתעה תהיה צרובה אצלם מאוד".

כך מסכם הרב רפי פרץ, השר לענייני ירושלים ומורשת וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, את 11 ימי הלחימה בעזה, שהסתיימו עם כניסתה של הפסקת האש לתוקף ביום שישי האחרון. עם זאת, הוא סובר שמעתה והלאה המדיניות צריכה להשתנות באופן חד. "דין שדרות כדין תל אביב", הוא קובע. "אני גר בעוטף עזה, ולא יכול להיות שהדם של אלה יהיה סמוק מהדם של אלה. אם הם פוגעים בשדרות, אנחנו צריכים להשתגע על כל הראש. יותר מזה, על כל דבר שחוצה קו גבול - דמם של המפקדים והראשים המדיניים והצבאיים של החמאס בראשם".

מבחינתו, העובדה שהמבצע נגמר בלי החזרת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין הי"ד אינה מאפילה על ההישגים. "הנושא עלה ונידון בקבינט כמה פעמים. לא יכול להיות שתהיה הסדרה כלשהי בלי פתרון של השבת הבנים הביתה. כמי שהלך למשפחות להודיע להן שאורון והדר אינם בין החיים, אני יודע היטב שיש לנו חובה ערכית ומוסרית להחזיר אותם הביתה. גם בכל הפתרונות ההומניטריים שעומדים על הפרק, צריך לדעת שלא יהיה שום דבר בלי שהם יבינו שהילדים שלנו חוזרים הביתה".

בפועל, לא נראה שזה מתקדם לכיוון.

"גם אחרי 'שומר החומות' יש בקבינט שיח בנושא. אני דורש שמדינת ישראל תעמיד את עניין השבת הבנים כנתון מפתח, ומאמין שכך היא עושה. גם הרמטכ"ל אומר זאת בפה מלא, ואנחנו בעזרת ה' נחזיר את הבנים הביתה".

"אין סימטריה. הפתרון הוא בחינוך"

לצד המערכה בדרום, שהסתיימה לעת עתה, מבקש הרב פרץ לחדד את היחס לערביי ישראל וירושלים שהצטרפו למתקפת הטרור של אחיהם בעזה. "זו כפיות טובה שאין כדוגמתה", הוא אומר נחרצות. "אומנם לא כולם, אבל ערביי ארץ ישראל גילו את פרצופם האמיתי נגד מדינת ישראל, נגד דו־קיום וחיים משותפים. זה חמור ביותר. הייתי ברמלה ובלוד, נפגשתי וראיתי. לקח למשטרה כמה ימים לקלוט את עוצמת האירוע הברוטלי של הערבים, ומאז בסך הכול הם פועלים היטב, יש המון עצורים וזאת רק ההתחלה. יהיו אלפי עצורים, ועד שלא ייקחו את כלי הנשק האחרון זה לא ייגמר. כלי הנשק האלה שימשו למריבות בין חמולות, ופתאום הם הופנו כלפינו. צריך להילחם בתופעות הללו עד חורמה".

בנוגע לאמירה "האומללה", כלשונו של הרב פרץ, בדבר הסימטריה בטרור בין היהודים לערבים, הוא קובע כי "הערבים פעלו בהמוניהם ושרפו מאות כלי רכב של יהודים בכוונה תחילה. נכנסתי לבתים בשכונת שמעון הצדיק וראיתי סימנים של בקת"בים על הקירות והרצפה. אצלנו, אם הייתה הפגנה, אולי מישהו עשה פנצ'ר לאחד הגלגלים, אבל לדבר על סימטריה? במציאות הזאת? היהודים מכבדים את בני כל העדות השונות שנמצאים בארץ הזאת, ולצערי הרב הערבים, ובראשם התנועה האסלאמית וניצני חמאס – עושים בדיוק ההפך".

לשיטתו, הפתרון ביחס לערביי ישראל מתחיל בחינוך. "אנחנו משתדלים שבבתי הספר הערביים במזרח ירושלים תוכנית הלימודים תהיה על פי משרד החינוך. אנחנו מתנים את הבנייה של כל בית ספר חדש בזה. בכל בית ספר כזה יש יותר ביקוש מאשר יכולת הקליטה. זה לא התחיל אתמול, זה שינוי ומהפך שקורה. אנחנו בונים להם פארקים, בתי ספר וגם מתחם הייטק בשיתוף עם דובאי, כדי שידעו שמשתלם להיות יחד עם הריבון בירושלים ובמדינת ישראל. המדינה השקיעה קרוב ל־20 מיליארד שקלים בעשור האחרון בערביי מזרח ירושלים, ואני בטוח שאם נהיה ממוקדים יותר ונגבה את המחיר יותר, גם נצליח".

"סבסטיה ומזבח יהושע יהיו כמו ההרודיון"

על אף שהרב פרץ אינו חבר בכנסת הנוכחית, מערכת הבחירות החמישית שמתקרבת בצעדי ענק עשויה להשאיר אותו בתפקיד השר לענייני ירושלים ומורשת לתקופה ממושכת יותר. "אני מאוד שמח במשרד הזה, יש לו הרבה פוטנציאל ואנחנו משתדלים לממש אותו", הוא אומר ומשתף באתגרי התפקיד: "נכנסתי אליו בתקופת קורונה, והמשימה המרכזית שלקחנו בנושא ירושלים הייתה להחזיר את עם ישראל לירושלים. אחרי הסגר הראשון השקענו בקמפיין רציני. היו אז רק חמישה בתי מלון שהיו פתוחים בירושלים, מתוך מאה בתי מלון קיימים, בעקבות החוסר בתיירות חוץ. בעקבות הקמפיין נפתחו יותר מ־50 בתי מלון, שבהם הבאנו תפוסה של יותר מ־80 אחוזים. במלון קינג דיוויד למשל, שבנוי בדרך כלל על 100 אחוז תיירים, הבאנו לתפוסה של 85 אחוז ישראלים, מה שהביא משב רוח חיובי לעיר".

גם ביום ירושלים, שבשיתוף עם עיריית ירושלים הורחב השנה לשבוע ירושלים, פעל המשרד להבאת אלפי יהודים לעיר. "הבאנו מאות קבוצות מכל הארץ כדי לחבר את כל עם ישראל לירושלים ביום חגה. זה היה שבוע מוצלח ביותר", הוא מציין בסיפוק, ומודה כי הפעם הייתה החמצה בריקוד הדגלים המסורתי: "בדיעבד לא ידענו מה יהיה בעזה באותו הלילה ולא רצינו להמר על חיי האזרחים, לכן הגבלנו את החגיגות עד השעה תשע בערב. בריקוד הדגלים נזהרנו מאוד להימנע מהגעה אל נקודות החיכוך, לא רצינו להפוך את הנוער לחיילים. החיילים הם אלה שצריכים להיות בנקודות החיכוך ולדאוג לשקט ושתהיה ריבונות". לצד הבאת תיירים ואזרחים לביקור, הרב פרץ פועל לשכן בעיר סטודנטים וצעירים. "יזמנו כמה פרויקטים של דיור מוזל בשבילם, כמו למשל בגבעת המטוס, בבית חנינא ובעטרות".

במקביל לטיפול בענייני ירושלים הוא אחראי גם על ענייני מורשת. פירוש הדבר הוא שכל אתרי המורשת במדינת ישראל נמצאים תחת אחריות המשרד. "זאת משימה אדירה שכוללת גם את אתרי המורשת ביהודה ובשומרון. יש שם שוד וביזה שאין כדוגמתם. זו פגיעה במסורת ובהיסטוריה שלנו. אסור לנו להיות אדישים לכך וצריך לנהוג ביד תקיפה ולתת את כל הכלים על מנת למנוע את זה, וזה מה שאנחנו עושים. הכפלנו ושילשנו את מספר הפקחים כדי למנוע שוד עתיקות. הגשנו תוכנית חומש והשקענו בה המון כסף, כדי שסבסטיה, מזבח יהושע בהר עיבל וארמונות החשמונאים ביריחו יהיו כמו ההרודיון, ציפורי ועוד הרבה אתרים לאומיים ברחבי הארץ. הפרויקט יצא לדרך ואני מקווה שכבר בקרוב נראה שינוי מהותי במצב".

אומנם ידוע שהצרות האחרונות משכחות את הראשונות, אבל הרגעים שבהם שמע הרב פרץ על האסון הנורא שאירע בל"ג בעומר במירון, דקות ספורות אחרי שעזב את המקום, עדיין צרובים היטב בזיכרונו. "בשנים האחרונות אני נמצא מדי שנה בל"ג בעומר במירון, גם כשר וגם כאזרח פשוט. הייתי שם עד חצי שעה לפני האסון הכבד. בדרך חזרה התחלתי לשמוע על האירוע ועם הזמן התברר גודל האסון", הוא נזכר בצער. "אנחנו צריכים לעשות פעולות מיידיות שלצערי הרב לא נעשות. צריך להקים גוף חקירה רציני עם שיניים, שיביא נתונים ומסקנות שיהיו מספיק חזקות כדי שמדינת ישראל תלך איתן. פרט לכך, כבר אתמול היה צריך להפקיע את השטח ולהעביר אותו לניהול של מדינת ישראל, כדי שהיא תדאג לכך שהוא יהיה בסטנדרטים שמתאימים למתחם כזה, כמו שהיא עשתה ברחבת הכותל. רחב, גדול, ברמה הכי מכובדת שיש - שמתאים לקלוט את מאות אלפי האנשים שפוקדים את אתר המורשת מספר 2 במדינת ישראל. שילמנו מחיר כבד, לא עוד".