אריאל פייגלין
אריאל פייגליןצילום: נריה יונה

אני הולך לשאול אתכם שלוש שאלות, אז קחו לכם רגע לחשוב לפני שאתם עונים. מי הדוברים של גילה גמליאל ויואב גלנט? ואם הייתם עיתונאי מוכר שיש לו את אחד התפקידים המשפיעים בגל"צ ושכל ציוץ שלו בטוויטר זוכה לעשרות אלפי לייקים, שיתופים ותגובות האם הייתם עוזבים את כל זה כדי ללכת להחליף את אחד הדוברים האלו?

ההנחה, הסבירה למדי, שהתשובות לשתי השאלות האלו הן 'אין לי מושג' ו'בחיים לא', מעלה את השאלה השלישית והחשובה מכולן: למה צחי דבוש עשה בדיוק את זה? מה אומרות לנו שתי הידיעות שעלו בתחילת שבוע בהפרש של כמה שעות: "צחי דבוש פורש מגלי צה''ל" ו"צחי דבוש מונה לדובר של ניר ברקת"?

כבר ארבע שנים שצחי דבוש מכהן ככתב לענייני צבא של גל"צ, הוא הוביל מחאות ושינה פקודות כשבמקביל הוא ממצב את עצמו כאושיית רשת שכל פרסום שלו משותף אוטומטית על ידי חצי מהחיילים מהמדינה בערך, אז למה לו לעזוב את כל זה כדי ללכת לכהן כדובר של ח"כ מן השורה שממוקם בין גילה גמליאל ליואב גלנט ברשימת הליכוד, ושבניגוד לשניים האחרונים אפילו לא מכהן כשר.

התשובה לזה היא פשוטה אבל יש לה משמעויות עצומות על המערכת הפוליטית – הוא לא עזב כדי לשמש כדובר של ח"כ. נכון, הוא יהיה הדובר, ונכון, ניר ברקת הוא רק ח"כ בינתיים, אבל כנראה שבשיחות פנימיות הובהר לו שה'בינתיים' הזה קרוב לסיומו. דבוש רואה את עצמו, וייתכן שבצדק, כגרסה משודרגת של יונתן אוריך וטופז לוק, והוא מהמר על ברקת כגרסה המשודרגת של נתניהו.

המעניין בפרישתו של דבוש הוא לא ההימור, ההימורים על ברקת כמחליפו של נתניהו הם לא חדשים, המעניין הוא הטיימינג. במידה ולפיד יצליח להקים ממשלת שמאל-מרכז ברקת יישאר ח"כ באופוזיציה, אבל גם במידה ונתניהו יצליח להקים ממשלה אין שום סיבה להאמין שמצבו של ברקת ישתדרג, שכן נתניהו רואה בו איום וגם בפעם שעברה לא מינה אותו לשר אף שהגיע למקום השישי בפריימריז.

בשני המקרים האלו ברור שהיה עדיף לדבוש להישאר בגל"צ ולחבור לברקת רק בהמשך, ולכן כנראה שזה לא המצב, מה שמוביל אותנו לתיאוריה הבאה - ניר ברקת מתכוון לרוץ לראשות הממשלה, בקרוב. כמה בקרוב? משהו בכיוון של שבוע הבא.

ברביעי הקרוב המנדט של יאיר לפיד נגמר והמנדט חוזר לכנסת, ואז נפתח חלון הזדמנויות של 21 יום שבו הח"כ הראשון שיביא 61 חתימות יקבל את המנדט מהנשיאמויעמדו לרשותו 14 יום להרכיב ממשלה, חלון הזדמנויות שסביר מאוד להניח שברקת מתכוון לנצל. למי שעוד היה ספק בעניין בא הפרסום של ברקת הבוקר על הכנס שהוא מתכוון לערוך עוד שבוע וחצי בו יפרוש את חזונו למדינת ישראל חזקה ומתקדמת, ואולי מה שאפילו יותר המחיש את העניין, התגובה המבוהלת של ישראל כץ שלא איחרה לבוא והאשימה את ברקת בחתרנות תחת ראש הממשלה.

אלא שברקת מבחינתו לא חותר, להפך. זו גם הסיבה שהוא לא מכריז כרגע על כוונותיו, כי להכריז כרגע רק יגרום לו להיתפס כמי שהכשיל ממשלה של לפיד בעיני השמאל-מרכז, וממשלה של ביבי בעיני הימין. אז בינתיים הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה, מחכה שהמנדט יחזור לכנסת ברביעי הקרוב, ואז, כשהוא יתחיל לאסוף את החתימות שלו, מימין ומהמרכז (ימינה, תקווה חדשה ואולי גם חלקים מיש עתיד שפתאום יזכרו שהוא היה ב'קדימה'), הוא ייתפס לא כחתרן אלא כמושיע, כאחד שנתן לאחרים את הצ׳אנס ועכשיו רק בלית ברירה הוא עושה מעשה.

עוד תרחיש אפשרי, אם כי פחות סביר בעיניי, הוא שניר ברקת ינסה לתפוס את מקום המתווך כדי לסמן את עצמו כיורש המוביל. בבחירות 61 נכשל בן גוריון בניסיונו להקים ממשלה, ומי שלקח את המנדט והקים ממשלה היה בכלל לוי אשכול שניהל את המשא ומתן בעוד 'הזקן' יושב בביתו שבשדה בוקר. את הממשלה הארוזה הזו הוא הגיש במתנה לבן גוריון שלא בדיוק חיבב את ההרכב שלה אבל נאלץ להסכים לפשרות אליהן הגיע אשכול, על מנת לקבל עוד קדנציה כראש ממשלה. אשכול, לכאורה רק מתווך בסיפור, קיבל את אותה ממשלה שנתיים לאחר מכן, כשבן גוריון פרש מתפקידו.

כאמור, שני התרחישים אפשריים, אם כי השני פחות סביר לאור הדם הרע שזרם בין ביבי לברקת כשהראשון הרכיב ממשלה לפני שנה, אבל ממש בשבועות הקרובים נגלה האם מדובר בעוד ספקולציה אחת מני רבות או שאנחנו צריכים להתחיל להתרגל לצירוף המילים "ראש הממשלה ניר ברקת"