הדר מילר
הדר מילרצילום: גיל דוד

אז שקט בלוד, ככה שמעתי שמספרים בתחילת השבוע. שקט אבל תחת אבטחה כבדה. שקט שהוא דממת מוות של עיר. של חזון של קיום. למי שתהה השקט הזה הוא אשלייה אופטית ותו לו.

אספר לכם מעט מהו שקט. כנראה שלאורך התקופה האחרונה המונחים שלנו השתבשו. הרי כאשר בדרום יש טפטוף של בלונים או רקטות ניתן וצריך להכיל אותם, אז מה זה כמה ילדים שמפחדים בלוד ובשאר הערים המעורבות ללכת הביתה.

שקט בלוד זה אומר שיש יריות ופיצוצים, דבר נורמלי סך הכל בעיר במרכז הארץ שנמצאת 5 דקות מנתב"ג ורק רבע שעה מתל אביב.

שקט בלוד זה אומר שהושלכו אבנים על בית הכנסת המרכזי שלנו ועל שאר מוסדות הדת והחינוך שלנו. זאת כמובן אחרי ליל הפרעות שעברנו בעיר לפני שבועיים.

שקט בלוד זה אומר בקבוק תבערה שגננת מצאה בחצר גן ילדים ובנס לא התפוצץ כאשר ילדים נמצאים בגן.

שקט בלוד זה אומר ילדים ערבים שזרקו אבנים לעבר מעון ילדים יהודי. שקט בלוד זה אומר שהיו תקיפות של אנשים ברחוב לאורך היום. שקט בלוד זה שנמצאו בקבוקי תבערה במתנ"ס שמסמל את הדו קיום בעיר.

שקט בלוד זה אומר עוד רכב, ועוד רכב ועוד רכב (ומי כבר מצליח לספור) שנופצו על ידי פורעי חוק עם רצח בעיניים שאחת דתם- להמית. שקט בלוד זה אומר שמשפחה מאוד מוכרת בעיר מבקשת לעשות מחאה לזכר אותו "שאהיד" שביקש לזרוק בקבוקי תבערה על ילדי העיר.

שקט בלוד זה אומר שיהודים רועדים מפחד בביתם. שקט בלוד זה הודעות לתקשורת על מבצע חוק וסדר שבפועל אין מספיק שוטרים ברחבי העיר וכמעט כל מוסדות החינוך בעיר ללא אבטחה ראויה.

שקט בלוד זה אומר שעדיין לא החרימו נשקים בלתי חוקיים ופשוט מחכים שהפצצה הזאת תתפוצץ לנו בפנים שוב, אבל ביותר עוצמה. האם מישהו צריך להתעורר כאשר חלילה נאסוף גופות מרחבי העיר?! האם גופתו של יגאל יהושע אינה מספיקה?!

שקט בלוד זה אומר שאין משילות. השקט היחיד שהרגשתי היום, היה ברחוב כי אנשים לא מעיזים להסתובב, השקט שהיה בחנויות שלנו.

שקט בלוד זה לא שקט של טוב. אלא שקט של דממת מוות. שקט בלוד זה אומר שילדים כבר לא משחקים בגינה כדורגל. שקט בלוד זה הרס, חורבן ומדון. כולנו רוצים שקט בלוד אבל רוצים לפני הדו קיום שיהיה לנו בכלל קיום. לנו רק נותר לקוות, לבכות ולהתפלל שהשקט הזה לא יהפוך לדממת מוות.

שקט בלוד זה לדעת שאחרי המלחמה שעברנו אנו נמצאים כבר בעיצומה של המלחמה הבאה. לא רוצים שקט בלוד, רוצים לחזור לעיר שהייתה לנו קודם. תוססת, שמחה ומחבקת בה יש מקום לכולם. לצערנו, יחד עם המלחמה, בא שקט. שקט שמוטט עשרות שנים של בניין משותף.


הדר מילר, תושבת לוד, אם לארבעה ילדים