מימשל בוש לוחץ על ישראל להקל את הלחץ על האוכלוסיה הערבית בגדה המערבית ביש"ע לאחר שתוקם ההנהגה החדשה ברש"פ בראשות אבו מאזן, כך דיווח העיתון "ניו יורק טיימס", שציטט בכירים במימשל האמריקני. בירושלים אומרים אין לחץ כזה.
על פי העיתון, הבקשה האמריקנית, שכללה גם את זירוז העברת כספי המיסים לרש"פ נמסרה לישראל ביום שלישי, בפגישה שנערכה בבית הלבן בהשתתפות שר החוץ קולין פאוול, היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי וראש לשכת רה"מ דב וייסגלס.
ישראל התבקשה בין השאר להסיג את חיילי צה"ל ממרכזי אוכלוסיה בערי הרש"פ, להקל את המעבר בנקודות הביקורת, להנפיק אישורי עבודה נוספים ולהעביר לרש"פ את כספי המיסים במהירות רבה יותר.
מאז תום המלחמה בעיראק, גבר הלחץ הערבי והאירופי על וושינגטון להראות דאגה רבה יותר למצב ערביי הרש"פ. "אמרנו לישראלים את הצעדים שעליהם לנקוט כדי להחיות את תהליך השלום", אמר בכיר במימשל שביקש להישאר בעילום שם. "הם הלכו לשקול מה יוכלו לעשות. אני חושב שניאלץ להסכים לביצוע של פחות מ-100 אחוז באחדים מהצעדים האלה".
למרות היחסם החמים השוררים בין ראש הממשלה אריאל שרון לבין הבית הלבן, סבורים בכירים במימשל האמריקני כי כעת, עם תום המלחמה בעיראק, נפתח שלב חדש שבו תיאלץ ארה"ב ללחוץ על שרון לנקוט "צעדים כואבים", הכוללים בעיקר עקירת ישובים. במסגרת שלב זה יידרש שרון ככל הנראה להסכים לבצע את "מפת הדרכים".
שר החוץ האמריקני קולין פאוול אמר כי כינון הנהגה פלשתינית חדשה יביא "למחוייבות אמריקנית הרבה יותר פעילה" בשיחות בין ישראל לבין הרש"פ, כולל נסיעות רבות יותר לאיזור.
מקורות ישראליים בוושינגטון אמרו לאחר הפגישה, כי רשימת המשתתפים בה היתה סימן שלא חלה כל הרעה ביחסים בין ישראל לבין הבית הלבן בסוגיית הצורך לפעול ובהחלטה לפרסם את תוכנית השלום. הם ציינו כי במהלך הפגישה לא היו כל חילוקי דעות משמעותיים בין שני הצדדים על הצורך שישראל תנקוט צעדים לחיזוק אלו המכונים "המתונים". גם המשתתפים האמריקנים בפגישה תיארו אותה כ"הרמונית".
עם זאת אמרו כמה בכירים אמריקנים, כי מתחת לפני השטח שררו חילוקי דעות בסיסיים ביחס לנוכחות חיילי צה"ל במרכזי אוכלוסיה בערי הרש"פ. בכירים ישראלים הוסיפו כי ישראל מודאגת גם מנושא זכות השיבה ומנושא ההתנחלויות .
על פי העיתון, הבקשה האמריקנית, שכללה גם את זירוז העברת כספי המיסים לרש"פ נמסרה לישראל ביום שלישי, בפגישה שנערכה בבית הלבן בהשתתפות שר החוץ קולין פאוול, היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי וראש לשכת רה"מ דב וייסגלס.
ישראל התבקשה בין השאר להסיג את חיילי צה"ל ממרכזי אוכלוסיה בערי הרש"פ, להקל את המעבר בנקודות הביקורת, להנפיק אישורי עבודה נוספים ולהעביר לרש"פ את כספי המיסים במהירות רבה יותר.
מאז תום המלחמה בעיראק, גבר הלחץ הערבי והאירופי על וושינגטון להראות דאגה רבה יותר למצב ערביי הרש"פ. "אמרנו לישראלים את הצעדים שעליהם לנקוט כדי להחיות את תהליך השלום", אמר בכיר במימשל שביקש להישאר בעילום שם. "הם הלכו לשקול מה יוכלו לעשות. אני חושב שניאלץ להסכים לביצוע של פחות מ-100 אחוז באחדים מהצעדים האלה".
למרות היחסם החמים השוררים בין ראש הממשלה אריאל שרון לבין הבית הלבן, סבורים בכירים במימשל האמריקני כי כעת, עם תום המלחמה בעיראק, נפתח שלב חדש שבו תיאלץ ארה"ב ללחוץ על שרון לנקוט "צעדים כואבים", הכוללים בעיקר עקירת ישובים. במסגרת שלב זה יידרש שרון ככל הנראה להסכים לבצע את "מפת הדרכים".
שר החוץ האמריקני קולין פאוול אמר כי כינון הנהגה פלשתינית חדשה יביא "למחוייבות אמריקנית הרבה יותר פעילה" בשיחות בין ישראל לבין הרש"פ, כולל נסיעות רבות יותר לאיזור.
מקורות ישראליים בוושינגטון אמרו לאחר הפגישה, כי רשימת המשתתפים בה היתה סימן שלא חלה כל הרעה ביחסים בין ישראל לבין הבית הלבן בסוגיית הצורך לפעול ובהחלטה לפרסם את תוכנית השלום. הם ציינו כי במהלך הפגישה לא היו כל חילוקי דעות משמעותיים בין שני הצדדים על הצורך שישראל תנקוט צעדים לחיזוק אלו המכונים "המתונים". גם המשתתפים האמריקנים בפגישה תיארו אותה כ"הרמונית".
עם זאת אמרו כמה בכירים אמריקנים, כי מתחת לפני השטח שררו חילוקי דעות בסיסיים ביחס לנוכחות חיילי צה"ל במרכזי אוכלוסיה בערי הרש"פ. בכירים ישראלים הוסיפו כי ישראל מודאגת גם מנושא זכות השיבה ומנושא ההתנחלויות .