איציק משה, יו"ר ארגון ההסברה 'בית ישראל' בגאורגיה, מתרגש לקראת השקת ספרו "ציונות נגד הזרם" שמספר את סיפורן של 30 שנות פעילות הסברה למען מדינת ישראל.

משה, שעלה לישראל לאחר נפילת מסך הברזל וכיום מעביר את רוב זמנו בביתו בגאורגיה, מרגיש בבית דווקא כשהוא נמצא בישראל. "כאדם שעוסק בהסברה אני מוכרח לומר שאני חוזר הביתה לירושלים", אמר באולפן ערוץ 7. "אני מגיע לכאן השבוע לצורך ההשקה של הספר 'ציונות נגד הזרם'. אני רוצה מחר לספר לציבור הישראלי את כל הסודות שהיה מאחורי הקלעים בעלייה הגדולה לארץ ישראל".

בארגון ההסברה שלו הם מסכמים תקופת הסברה אינטנסיבית שהחלה עם פרוץ מבצע "שומר החומות". כשקורה דבר כזה בישראל, הם דואגים לתווך אותו לתקשורת המקומית דרך המשקפיים הציוניות. "דבר ראשון שאנחנו עושים, קודם כל אנחנו מקימים חמ"ל", סיפר משה את דרך הפעולה שלהם במבצעים כאלה.

"אנחנו אוספים את כל החומר גם בגאורגיה וגם מחוץ למדינה ואנחנו יוצרים קשר עם התקשורת המקומית", ציין. "המסר הראשון שמסרנו לטלוויזיה הגארוגית, שאנחנו מבקשים לא להגיד 'תל אביב הרשמית'. בברית המועצות לשעבר, בכל כלי התקשורת מתייחסים לתל אביב כעיר בירה, ועובדה שבמצבע האחרון, במלחמה נגד הטרור האכזרי, הטלוויזיה הגאורגית דיברה על ירושלים הרשמית, וזה לדעתי הישג ראשון".

"לאחר מכן היינו בארבעה שידורים יחד עם קובעי דעת הקהל בגאורגיה ודיברנו על הצדק הישראלי", הוסיף. "במהלך כל המבצע אנחנו רצינו לשדר לקהילה המקומית על הצדק הישראלי ואני מאמין שהצלחנו כי נכנסנו להמון ערוצי תקשורת בגאורגיה".

בספר שהוציא, כאמור, מסופרת פעילות ההסברה והציונות של ארגון "בית ישראל". בנוסף, בספר מוצע מודל הסברה ודרך הפעולה לעתיד למען ההסברה הציונית. "כל הנרטיב של הספר הזה הוא שיהודים צריכים לחיות במדינת ישראל, ואם הם חיים מחוץ למדינה אז הם צריכים לעשות הכל לטובת מדינת ישראל", אמר. "ישנם שמונה מיליון יהודים מחוץ למדינת ישראל ולדעתי כולם צריכים לפעול לטובת מדינת ישראל. ללא ישראל חזקה יש בעיה ליהודים בכל מקום בעולם ודווקא במדינות שבהן היחס טוב מאוד ליהודים".

לדבריו, "זה לא רק לשדר מידע על הסברה. אנחנו פיתחנו שיטה לחדור לתוך המדינה, לשתף עפולה בתחום הכלכלה, להיות גוף שהוא מאוד מאוד מקובל בחברה ואז שומעים אותך הרבה יותר טוב".

אש ההסברה הציונית בוערת בו כבר מילדות. "עליתי לארץ בגיל 10 מגאורגיה", סיפר. "המפגש שלי עם מדינת ישראל הוא היה משהו כזה מיסטי. כבר בגיל עשר הרגשתי שחזרתי הביתה וכבר מגיל עשר אני אסרתי על ההורים שלי לדבר איתי בגאורגית. תוך חודשיים כבר דיברתי עברית. האמת, שכל המטען הציוני-דתי שבי אני קלטתי את זה בישיבה. למדתי בישיבת 'תורה ומלאכה' ובמסגרת הישיבה השתתפתי גם בהתנחלות אלון מורה בסבסטיה ומאז המטען הציוני קיים בי".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו