נפתלי בנט הפציע בשמי ארצנו הפוליטיים לפני כעשור, ומאז הרגשתי שמצאתי את אשר ביקשתי.
הוקסמתי, ואני יודע שרבים רבים כמוני, מהישירות הישראלית, הלהט היהודי, הגאווה הלאומית המבעבעת, הפטריוטיות ואהבת המדינה, הגיבוי הבלתי מתפשר לחיילי צה"ל, הפשטות וההקשבה לכל אזרח פשוט, הענייניות והסירוב העיקש להתכתשות פרסונלית, הממלכתיות המאוזנת, החריצות בכל עמדה שאייש, הימניות המופגנת בין היתר כשר ביטחון שביומו השני מחליט על קיזוז משכורות מחבלים ברשות הפלסטינית וביומו השלישי על עיקול כספי מחבלים ישראליים, החוכמה וראיית הנולד, ועוד ועוד.
יחד עם זאת, במהלך השנים למדתי שיש קבוצה לא קטנה של מתנגדים לאיש ולדרכו. זו משום שמזהה בו יוהרה, זה משום שאינו 'קונה' את יושרו, זו משום שרואה בו סמל של 'לייטיות', וזה כי פשוט אם מר נתניהו שונא אותו שנאה תהומית ואני מעריץ של נתניהו אני נדבק בשנאת שנואיו. סברתי שאפשר להבין איך הרושם החיצוני יכול להטעות, אך ראיתי בתופעת ההתנגדות בד"כ ברכה. זו יופיה של דמוקרטיה, זהו יופיו של עמנו, אמרתי לעצמי.
ואז הגיעה מערכת הבחירות הרביעית, אשר במהלכה האזנתי ברוב קשב למסרים שבנט העביר בזה אחר זה. בניגוד לתמונה החלקית שמנסים לצייר חלק ממתנגדיו הכרוניים לגבי האמירות וההבטחות במהלך הבחירות, חשוב להיזכר בדיוק בכל התמונה המלאה.
זה התחיל ב"לא קורונה - לא מעניין", "לא פרנסה - לא מעניין", ואמירות חוזרות ונשנות שיהיה צורך להתעסק בקדנציה הקרובה בנושאי קונצנזוס, איחוי קרעים, אחדות, כלכלה וחברה. אי אפשר, אבל פשוט אי אפשר היה לפספס את זה. הבנתי את המתנגדים והמבקרים שדיברו על קיפול דגלים וערכים, אבל הבנתי גם את בנט שצפה שייתכן שהסיטואציה הפוליטית לא תאפשר ממשלת ימין ויהיה צורך ללכת על ממשלת אחדות שבה יעסקו בקונצנזוס בלבד. רבים בחרו להקשיב לדברי הביקורת ובאופן לגיטימי להצביע בעקבותיה, אך רבים גם בחרו, גם כן באופן לגיטימי, שלא.
לאחר מכן, זה המשיך בדיבור נוקב של בנט על הצורך בהחלפת ראש הממשלה נתניהו. לא, לא בגלל התיקים. יותר מפעם אחת נעמד בנט להגנתו של נתניהו בהקשר המשפטי. לא, גם לא בגלל היעדר הישגים. בנט חזר והביע שוב ושוב את הערכתו לנתניהו על ההישגים גדולים שהביא. אז למה כן? בגלל האדם. רבים מאוד נפגעו מאופן ההתנהלות של נתניהו האדם. בנט נתבזה על ידו כנציג ציבור גדול פעם אחר פעם, אך היום אנו כבר יודעים שגם כאנשים פרטיים בנט ובני משפחתו שבעו מרורות מהאיש נתניהו.
אגב, למרות זאת, כשנשאל בנט ע"י חברו לצוות בסיירת מטכ"ל, כך מעיד אלירן אוחנה בעלה של מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של עמנואל מורנו ז"ל: "מה היה שם בדיוק בבית ראש הממשלה"? ענה בנט: "מה שהיה שם יישאר איתי לעד, בוא נעבור הלאה בבקשה". אם כן, גם בעניין הצורך בהחלפת נתניהו היה אפשר לתמוך בגישתו של בנט ולחילופין להצביע למפלגה שנתנה לנתניהו את אצבעותיה מראש. שתי האפשרויות לגיטימיות אבל אי אפשר לטעון שהנושא לא עלה לפני הבחירות.
לאחר מכן זה המשיך בדיבור נוקב של בנט על חומרת הפסילות והחרמות. נכון, גם נגד פסילת נתניהו. בשום שלב, למרות כל מה שעבר, לא פסל בנט את נתניהו. גם ברגע האמת שוב ושוב הצהיר בנט לאחר הבחירות שהוא נותן אוטומטית את אצבעות שבעת חברי מפגתו לנתניהו או לכל אחד אחר שיצליח מגוש הימין להרכיב ממשלה. רק השבוע העיד הרב דרוקמן שבנט הסכים להיכנס כשר בממשלה שבה סער ישמש כראש ממשלה שנתיים ונתניהו אחריו שנתיים. סער סירב. האמירה נגד פסילות הייתה עקרונית ורחבה וגם מזה לא ניתן היה להתעלם.
לאחר כל זאת, זה המשיך בדיבור משמעותי של בנט על האסון שבבחירות חמישיות ועל כך שיעשה את כל אשר לאל ידו בכדי למנוע אותן, ועל כך שימינה תהווה את תעודת הביטוח מפניהן. פשוט בלתי ניתן לתאר את עומק הטירלול שברעיון הבחירות הרביעיות כך שפשוט לא ניתן אפילו לדמיין את הטירוף שנקרא בחירות חמישיות. מאוד מעניין, אגב, שבנט היה אחד היחידים שדיברו על כך שוב ושוב. גם בנושא זה, אפשר היה להסכים איתו ואפשר היה שלא להסכים, אבל אי אפשר לטעון שהמסר לא עבר בצורה חדה.
ואז, סמוך למועד הבחירות, בעקבות מסע הפחדה שבנט יחבור לממשלת שמאל, הצהירו בנט וחבריו שיקימו ממשלת ימין ולא ממשלת שמאל. נכון, אפשר היה להבין מחלק מהניסוחים שתישלל כל אופציית שיתוף פעולה עם השמאל, אך צריך להודות ביושר שהאופציה שנשללה שוב ושוב זו ממשלת שמאל "פשוט כי הוא שמאל ואני ימין", ולא דובר במפורש על ממשלה פריטטית או ממשלת אחדות שבה לימין יש זכות וטו בכל החלטה.
משום מה, מתנגדי בנט הכרוניים דואגים להשמיע לנו בלופ הקלטות שונות של הצהרותיו בנושא זה, ומעדיפים להשמיט בכוונה את כל יתר האמירות האחרות שנאמרו לכל אורך תקופת הבחירות, שוב ושוב, ולא רק ימים ספורים לפניהן. לא ניתן לנתק משפטים אלו מקונטקסט שלם. אם כן, לא מפתיע לראות שמעל 90% מהמשתתפים במחאות למיניהן כיום, הם מתנגדי בנט ידועים משכבר.
נכון, אני מודע לכך שיש קבוצת בוחרי ימינה שאילו היו יודעים מראש על אפשרות הממשלה הפריטטית, למרות שכל משרדי הליבה הערכיים כגון משפטים, חינוך, התיישבות ודתות נמצאים בצידה הימני, לא היו מצביעים ימינה. זכותם המלאה למחות בדיוק כשם שזכות אלו ששלשלו 'מחל' על סמך הבטחה שלא יישענו על רע"ם או בבחירות הקודמות על סמך הבטחה שלא תהיה חבירה לשמאל.
זה כבר כמה ימים שאני שואל את כל מי שאני מכיר, שאני באמת יודע שהצביע ימינה, מה דעתו על המצב הנוכחי. כולם, בלי יוצא מן הכלל, תומכים במהלך. נכון, חלקם מסתכלים ימינה ושמאלה לפני שמעזים לענות בכנות. ההפחדות, האיומים, השקרים - עושים את שלהם.
מספר סקרים שהוזמנו ע"י גורמים בעלי אינטרס ברור, מנסים לספר לנו סיפור על גודל דמיוני של הקבוצה הזו. הרי אף אחד לא באמת יודע מה משתתפי הסקר שלשלו ביום פקודה. נחשפתי למספר מצביעי מפלגה יריבה שהעדיפו לדווח שהצביעו ימינה ואני משוכנע שיש לא מעטים כאלו. האינטרס הרי ברור, ואלו כבר הוכיחו בסגנון דיבורם ובתוכן האשמותיהם המקוממות שהמטרה הקדושה לשיטתם מקדשת את האמצעים.
בקשה אחת לי לכולם. אל תדברו בשמי. אל תדברו בשמנו. אל תרגישו מרומים בשמי. בוודאי לא אתם הרבנים, אנשי הציבור ואנשי התקשורת, שניסיתם לשכנע אותי ואת חבריי שוב ושוב כבר שנים מדוע לא להצביע לבנט. לגיטימי שתגידו לי לשיטתכם: "אמרנו לכם". לא לגיטימי שתרגישו "נבגדים" בשמי ובשם חבריי.
ועוד בקשה לי מכם - היזהרו בלשונכם. אתם יכולים להזהיר, להאיר נקודות, לנסות לשכנע. אך אל תוריקו את חניתותיכם המילוליות ללא אבחנה. הרי משום מה לא השתמשתם בהם בעוצמה כזו כנגד זה שאתם נלחמים שיישאר על כסא ראש הממשלה לאחר נאום בר אילן הרופס, וגם לא כאשר הצהיר בגאווה בראיון אומלל שיסכל כל יוזמה שתחליש את מערכת המשפט, גם לא כאשר התקפל מרעיון הריבונות שבנט הכניס לשיח, גם לא כאשר דחה בפעם המי יודע כמה את פינוי אל אחמר, גם לא כאשר הקים במו ידיו ממשלה פריטטית עם השמאל כולל מפלגת העבודה והפקיר את משרד המשפטים בידי גדולי השמאלנים במהלך השנים, גם לא כאשר עשה כל מאמץ לצרף את רע"ם לקואליציה, גם לא כאשר כ"כ הרבה פעמים התחייב א' ועשה ב'.
אני יודע שאני מייצג ציבור גדול של מצביעי ימינה שלא מרגישים מרומים, שמשוכנעים שהממשלה הפריטטית הזו תהיה הרבה יותר ימנית מקודמתה, אנשים שלא מוכנים בשום אופן לבחירות חמישיות, שעדיין סומכים על בנט ואיילת יותר מאשר על נתניהו. אל תעוותו את קולנו בכח הזרוע.