ח"כ עידית סילמן: אני שלמה בכל ליבי עם ההחלטה שקיבלנו

למדינת ישראל, בעזרת ה', יהיה בעוד מספר ימים ראש ממשלה ציוני דתי, חובש כיפה, בעל השקפת עולם ימנית מובהקת, אבל עם חזון כלל ישראלי גדול ורחב.

ח"כ עידית סילמן , כ' בסיון תשפ"א

ח"כ עידית סילמן: אני שלמה בכל ליבי עם ההחלטה שקיבלנו-ערוץ 7
עידית סילמן
צילום: רמי זרנגר

יצחק שמיר, אולי גדול האידיאולוגיים הימניים שהיו כאן, מצהיר: "אני נכנס לממשלת האחדות כי אני רואה בה ערך עם מסר משמעותי לציבור. היא איננה ברירת מחדל שנכפתה עליי".

2021. בנימין נתניהו, אחרי עשור בו לא קידם מהלך אחד שניתן להגדיר כמדיניות ימין, מסביר: "ממשלת אחדות היא סכנה למדינה, לארץ ישראל ולצה"ל".

חברות וחברים, התיקון החשוב והמשמעותי ביותר שלפנינו חייב להתחיל בשפה. באופן בו אנו מדברים על יריבים פוליטיים, וגם על המציאות.

צפיתי אתמול בעצב במר נתניהו עומד ומדבר על ישראלים ציונים, רמטכ"לים לשעבר, עובדי כפיים, אנשים ישרי דרך, כעל איום קיומי למדינה. שמעתי הבוקר פוליטיקאי חרדי משתמש במונח – ממשלת זדון.

יהודי שמתפלל שלוש פעמים ביום, פשוט לא יכול לדבר ככה על יהודים אחרים. או שמשהו חמור מאוד השתבש בשיקול דעתם של חלק מנבחרי הציבור, או שאולי, השפה שהושרשה כאן בשנים האחרונות, הסגנון הפרוע והאלים שנועד להלך אימים, חזק גם מהרצון להמשיך ולהתקיים כמדינה חפצת חיים. ולכן אנסה להיות עניינית.

לפני קצת פחות מחודש, בניסיון נואש לשכנע שמי שקלקל יוכל גם לתקן, הניח מיקי זוהר על שולחן הכנסת את הצעות החוק הבאות:

חוק בחירות ישירות לראשות הממשלה,
חוק ביטול תכנית ההתנתקות,
חוק עונש מוות למחבלים,
חוק איסור כניסת מסתננים,
חוק הגבלת זכות העמידה,
חוק מינוי שופטים לעליון,
חוק התובע הכללי,
חוק להסדרת ההתיישבות הצעירה,
חוק פסקת ההתגברות,
חוק פסילת ראיה.

רוב החוקים שברשימה נמצאים על שולחן הכנסת כבר שנים. נתניהו, הוא ולא שרף, חסם את קידומם באופן אישי.

למה? כי זה לא התאים לאינטרס האישי שלו. ערכי ימין? זה צמד מילים שיוצא מפיו רק כשצריך לגדף או להשחיר את נפתלי בנט. אותו בנט, שרק התעקשותו בקבינט לטפל במנהרות ההתקפיות של חמאס בצוק איתן, עצרה את נתניהו מלהתקפל אחרי שבוע.

לא סתם הליכוד לא הציג מצע בעשור האחרון. הכל חלק מהצגה גדולה, ואתם אזרחי ישראל, משמשים כניצבים. לא יותר. את מה שלא עשה נתניהו ב-12 שנות כהונה רצופות הוא כבר לא יעשה לעולם.

רשימת המכולת של מיקי זוהר שהייתה אמורה להפעיל לחץ על סער, בנט או ליברמן, היא למעשה עדות כואבת לכישלון המחפיר של ממשלות נתניהו לדורותיהן. דיבורים לחוד, מעשים לחוד, אבל שקרים ללא הפסקה.

הטרגדיה האמיתית היא שאיבדנו את היכולת לקיים דיון ענייני, עובדתי, רציני. כששאלתי בכיר בליכוד, "אבל אתה יודע שנתניהו הוא לא ימין, למה אתם משתפים פעולה עם ההצגה הזו?" - הוא גמגם משהו שנשמע כמו - "אבל ביידן, אבל איראן, אבל ציפור, אבל מטוס".

זו רמת השיח. כשהתעקשתי ושאלתי את אותו בכיר בליכוד, "תגיד אתה מסוגל לתת לי הסבר מניח את הדעת, מדוע אין תקציב מדינה?" – הוא מלמל משהו שנשמע כמו – "אבל ביידן, אבל גנץ, אבל איראן, והרצפה עקומה".

אז כן, אני שלמה בכל ליבי עם ההחלטה שקיבלנו כמפלגה. למדינת ישראל, בעזרת ה', יהיה בעוד מספר ימים ראש ממשלה ציוני דתי, חובש כיפה, בעל השקפת עולם ימנית מובהקת, אבל עם חזון כלל ישראלי גדול ורחב.

לכל אותם מתלהמים ומגדפים, שהגיעו עד לבית הספר של הילדים שלי בשבועות האחרונים, אני קוראת לחזור לשורשי קיומנו המשותף כאן, למשמעות האמיתית וגם התורנית של המונח – כלל ישראל.

תורת ישראל איננה תורה של איומים, הכפשות, הודעות נאצה וקללות, היא איננה תובעת מאיתנו להותיר את אחינו מחוץ לגדר, אלא לפעול יחד איתם במשותף.

כי אנשים אחים אנחנו. צר לי שסיסמאות על רעות, ערבות הדדית, כניסה מתחת לאלונקה ושותפות גורל, נשארות כמילים חלולות בנאומי יום הזיכרון הנרגשים.

מי שלוחם יחד בשוחות, עם מצביעי העבודה, יש עתיד או מרצ, ראוי שיכיר בערכו של אותו מסע משותף גם כשפושטים מדים ועולים על אזרחי. מדינת ישראל תלויה כשתהום פעורה מתחתיה. משרדי הממשלה משותקים, מנגנוני השלטון מרוסקים, אמון הציבור כבר לא קיים.

המשך שלטון נתניהו איננו ערך. המשך קיום המדינה ושגשוגה הוא ערך עליון. אני יודעת שבעוד מספר דקות עדת המתלהמים המוסתת תתנפל בחמת זעם על הפוסט, תגדף, תקלל, תקרא לי בוגדת, שקרנית, ועוד תארים נעימים שכאלה.

זה עצוב, אבל זה בסדר. כי אם מה שנשאר זה לקלל ולהאשים את כל העולם, כי אם אין אף מילת חזון או הצעה לתיקון, כי אם הדרך היחידה להתקיים היא לשלול את קיום האחר, הרי שזו הגושפנקה הטובה ביותר לצדקת דרכנו.