קרב לא הוגן?

הזוגות הצעירים חולמים על רכישת דירה אך בינתיים מנגד נוספו מתחרים חדשים מולם – 'המתעשרים החדשים' הלוא הם ההייטקיסטים שהתחילו לרכוש דירות להשקעה – בלה ברדה ברקת, עו"ד, מומחית להשקעות נדל"ן ועירוניות מציפה את הנושא

עו"ד בלה ברדה ברקת , כ"א בסיון תשפ"א

קרב לא הוגן?-ערוץ 7
עו"ד בלה ברדה ברקת
צילום: עדי לם

בחודשים האחרונים מתקיים קרב לא הוגן או ליתר דיוק תחרות חסרת סיכוי בין אותם זוגות צעירים המשוועים לדירה ובין מתעשרי ההייטק החדשים. רק בחודש מרץ האחרון הצטרפו שבעה יוניקורנים כחול – לבן ותעשיית ההייטק המקומית גועשת ורועשת.

הסיבה העיקרית לתופעת היוניקורנים הישראלים היא מגיפת הקורונה שגרמה להאצה בתחום הדיגיטלי והביאה ללא פחות משבעה אקזיטים דמיוניים למשק הישראלי ואיתם עשרות אלפי מתעשרים חדשים.

עבור אותם הייטקיסטים אשר מחליטים לרכוש דירה להשקעה מדובר על "כסף קטן" בעוד שעבור הזוגות הצעירים מדובר על מתחרה חדש אשר דוחק אותם משוק הבעלות על דירה, לשוק השכירות הפרטי או לשוק השכירות הציבורי המדשדש והלא מפותח הקיים בישראל.

ככל הזמן חולף אותם זוגות צעירים רק מתרחקים יותר מיכולתם לרכוש דירה למגורים. השינוי המיוחל בדמות ירידת מחירים לא נראית באופק וזאת משלל סיבות: ראשית, מזה תקופה ארוכה שאין מבוגר אחראי - למעשה אין ממשלה – בטח שלא ממשלה העוסקת בתחום הדיור והתשתיות, שנית, ישנה ירידה של התחלות בנייה בשיעור של למעלה מ3.5% לעומת 2019

בנוסף לירידה של 8% במספר היתרי הבניה שאושרו בשנה האחרונה, שלישית, ישנה עליה של למעלה מ25% במחירי הברזל, האלומיניום ושאר חומרי הבניה, רביעית ישנו מחסור חמור בעובדים, גם בשל הקורונה וגם כעת בשל המתיחות הביטחונית וחמישית כמובן הגידול המואץ באוכלוסייה הישראלית מצד אחד ומחסור בעתודות קרקע מהצד השני.

אותה תחרות חדשה מצידם של מתעשרי ההייטק לא חייבת להיות אבודה מראש אך היא בהחלט מדגישה ומעמיקה את חוסר השוויון הכלכלי בין תושבי ישראל. פערים כלכליים גדולים מידי יוצרים עיוותים חברתיים וחוסר שיווין בחינוך, בבריאות, באיכות החיים ובאושר באופן כללי.

הפתרון צריך להיות עידוד תושבים, בין אם בהסברה ובין אם בהורדת רף ההון העצמי הדרוש לרכישה של נדל״ן להשקעה כדירה ראשונה (בחיפה יוכלו לקנות דירה להשקעה במיליון ₪ שתניב להם 3000 ₪ בחודש. הון עצמי דרוש לרכישה 250 אלף ₪ ). במקום להמשיך לחלום על דירה במרכז הארץ שנושקת לסביבות 2 מיליון שקלים ובמרבית המקרים רחוקה מההון העצמי העומד לרשות הזוג הצעיר.

השיקול המוטעה ביותר אצל זוגות צעירים היא של חיפוש דירה ראשונה לרכישה בתור דירה למגורים וחוסר גמישות מוחלט לבחון אפשרויות אחרות בדמות דירה להשקעה. וכשהפערים כל כך גדולים ונראים בלתי ניתנים לגישור, יש כאלו המתפתים להשקעות ספקולטיביות בדמות קרקעות חקלאיות (מבלי לבדוק לעומקם של דברים את מצבה הרישומי והתכנוני של הקרקע) מטבעות קריפטוגרפים (בהם התנודות עשויות להיות קיצוניות לחיוב אך גם לשלילה) או להרפתקאות נדל"ניות מפוקפקות מעבר לים (אשר חושפת אותם לתנודות שער ושינויים חקיקתיים שאין להם שום דרך לצפות או לתכנן). השקעות מן הסוג הזה מרחיקות אותם עוד יותר מהמצב הרצוי ופוגעות בהם כלכלית.

אז רק ניתן לתהות האם אפשר גם אחרת?