ברכה (ביטי) דויטש, אלופת ישראל בריצת מרתון, מספרת בראיון לערוץ 7 על האתגר הספורטיבי המיוחד שנטלה על עצמה, בעיקר על רקע אורח חייה החרדי.
לדבריה היא מעולם לא חשבה שעולם הספורט יהפוך אותה לשגרירת הציבור החרדי והדתי מול העולם כולו, אלא בסך הכול הייתה אם שרצתה להיכנס לכושר לאחר לידות.
על הדרך לעולם המקצועי היא אומרת כי היה מדובר בתהליך שהחל בריצת המרתון הראשונה ב-2016, בשנה שלאחר מכן רצה מרתון כשהיא בחודש השביעי להריונה, אז עוד היה מדובר בתחביב ולא מעבר לכך. שנה לאחר מכן ניצחה במרתון ירושלים שהוא עדיין לא מרתון משמעותי בפן הספורטיבי שכן הרצים הגדולים לא מגיעים אליו. מכאן והלאה התקדמה למירוץ בקבוצה והאימונים החלו להיות רציניים יותר עד למרתון טבריה שבו ניצחה והשיגה תוצאה חמישית בהיסטוריה של הנשים הישראליות.
ומה מכאן והלאה? "יש לי הרבה מטרות. כרגע פספסתי את הקריטריון של האולימפיאדה והיא גם בשבת אז הראש שלי נמצא באליפות העולם", היא אומרת ומספרת על עבודה במרחקים קצרים, המסלול שבו התחילו ספורטאי מרתון בדרך כלל.
על התקווה שהמרתון באולימפיאדה יתקיים לא בשבת היא מספרת כי כשנודע שהאולימפיאדה כולה תידחה בשנה קיוותה שתוכל לשכנע להעביר את המרתון ליום שאינו שבת. היא פנתה וביקשה את השינוי אך הובהר לה שהדבר בלתי אפשרי משום שאין התחשבות בנושאים דתיים בשיקולי לו"ז התחרויות. זאת למרות שבאולימפיאדה ב-2012 התקיימו דיונים שנועדו לאפשר לספורטאים מוסלמים להתחרות למרות הרמאדן. להערכתה העובדה שהיא הספורטאית היחידה שמבקשת זאת גרמה להם לקבל את ההחלטה.
על סוגיית הלבוש היא מספרת כי בתחושתה לא מדובר בריצה קשה יותר בגלל הלבוש הצנוע, אם כי אין ספק בכך שיש השפעה והלבוש יכול לגרור מחיר של כמה שניות בריצה. המסר שלה לעולם הנשי הוא שאין מקום לכפייה וההחלטה ללבוש צנוע גם בעולם הספורט נובע מהיחס שאדם יוצר בינו לבין הקב"ה.