משפטו החוזר של רומן זדורוב יפתח באוקטובר לאחר שאתמול (שני) התקיים דיון בבית המשפט על הנהלים הפרוצדוראליים שילוו אותו.
פרופ' אזי לב-און, איש אוניברסיטת אריאל, חקר את הפרשה לפרטיה ולעומקה ובקרוב יוציא ספר אודותיה. שוחחנו אתו על הנקודות הצפויות לעלות במשפט החוזר ועל הסיכוי להכרעה שתביא לשחרורו של זדורוב.
ספרו של פרופ' לב-און מורכב משני חלקים, האחד מגולל את השתלשלות הפרשה וחקירת המשטרה והשני עוסק בפעילות החריגה של הקריאות צדק לזדורוב ברשתות החברתיות. לב-און מציין כי הדיון נערך לבקשתו של עורך הדין ירום הלוי, פרקליטו של רומן זדורוב, המבקש להביא לעדות את א"ק שהסדרה 'צל של ספק' הציבה אותה במוקד החשדות כמי שרצחה את תאיר ראדה ז"ל.
עו"ד הלוי וחושש שבמידה וא"ק תתבקש להעיד היא תברח מהארץ, זאת על סמך פרטים שהתפרסמו ברשת. "מכיוון שעדותה חשובה ודרמטית הוא מבקש להעיד אותה בשלב מוקדם", אומר לב-און. "הבקשה למשפט חוזר אושרה לא מזמן על ידי השופט מלצר. העילות המרכזיות הן כתמי דם על העקבה ובתא הסמוך, כל אלה לא קשורים לא"ק. בנוסף עולות הטענות של עו"ד הלוי שהיא הרוצחת. הדברים הללו עתידים להיות נידונים במשפט החוזר עצמו".
על זאת מוסיף פרופ' לב-און ומעיר כי לפי שעה "עדיין לא הוגש כתב האישום המתוקן, ואם לא יוגש כתב אישום על ידי הפרקליטות לא יתקיים משפט חוזר, כפי שקרה במשפט ברנס. עד יוני הפרקליטות צריכה להגיש כתב אישום".
"המשפט עצמו בבית המשפט בנצרת התנהל בין 2007 ל-2010 ולאחר מכן היה הליך משלים והנושא נמצא בציבוריות הישראלית שנים רבות, ועכשיו ינוהל משפט ארוך וממוש/ך עם עדים חדשים וכאלה שהיו בעבר בהליך המקורי ומן הסתם עו"ד הלוי ינסה להעיד גם את א"ק והחבר שלה. אם ההחלטה תהיה זיכוי או זיכוי מחמת הספק תהיה כאן פגיעה תדמיתית בפרקליטות ובמערכת הצדק כולה. משום כך עולה השאלה אם יוגש כתב אישום או לא, והנושא בדיונים בפרקליטות", אומר לב-און ואנחנו שואלים אם יתכן ועל מנת שלא להגיע למעמד זיכוי מביך מבחינתה של הפרקליטות יוחלט שם שלא להגיש כלל כתב אישום מתוקן ובכך למנוע את קיומו של המשפט החוזר. על כך משיב לב-און כי ההחלטה של הפרקליטות צריכה להיות עניינית ולבחון אם קיים או לא קיים ספק סביר בהרשעתו הקודמת של זדורוב.
כמי שחקר לעומק את ההתרחשויות ברשתות החברתיות סביב המשפט וההרשעה של זדורוב, אומר לב-און כי "אחד הדברים שהתיק הזה הוציא לאור בצורה המשמעותית ביותר הוא את היכולת של הציבור להטיל ספק בעבודת הפרקליטות, עבודת המשטרה והחלטות השופטים. בתקשורת ניתן למצוא מאמרי דעה של משפטנים ואחרים שעוסקים בתחום ובקרימינולוגיה ותקשורת שמטילים ספק. אותי מעניין לראות שאנשים יכולים לא רק לדבר אלא גם להשפיע, להפנות את תשומת לב הפרקליטים לאי התאמות ולנתונים שונים".
"ברור שהשחקנים הפורמאליים שטוענים בפני המערכת הם בעלי הדין, אבל יש כאן מעורבות משמעותית, לא רק בדיבור אלא גם בפעולה אקטיבית", מציין לב-און.
אז מה גרם לאותה מעורבות דווקא בפרשה הזו, על אף שהיו פרשות קודמות שההרשעות בהן היו מטרידות מאוד כמו בפרשות ברנס, מע"צ ורצח חנית קיקוס ז"ל, שגם בהן היו התבטאויות ציבוריות אך לא התגייסות בסדר גודל שכזה?
"הדבר הבסיסי הוא השקיפות וההנגשה של החומרים מה שאין במקומות אחרים. כבר לפני עשר שנים חומרי החקירה נפתחו ברשת וניתן להגיע לאתר 'האמת היום' ולקבוצות פייסבוק שונות ולראות את החומר הגולמי מבלי להסתמך על דברים של מתווכים כמו השופטים או עורכים ויוצרים, אלא להיכנס ולראות את החומר עצמו. לדבר הזה יש השפעה מטורפת, ולפעמים בצורה שלילית כי לא תמיד האנשים מבינים את התמונה הכוללת והקישורים, אבל עצם זה שרואים את הדברים בעיניים ויכולים לגבש תמונה באופן עצמאי ולקרוא את פסקי הדין זה נותן לאנשים יכולת לגבש תמונה מושכלת".