במלאת שלושים לאסון מרון התקיים במשך שלושה ימים מיזם 'לפתוח דלת' שנועד להפגיש פנים אל פנים את החברה החילונית בישראל עם זו החרדית.
שיינדי סדובסקי, תושבת ירושלים, ממובילות המיזם מספרת: "הרעיון נולד אצל נאווה פירר עסקנו יחד בחברה הישראלית ויחד עם עוד שתיים, הדס ונאווה, התקבצנו למיזם הזה שבתוך כמה שעות פרץ החוצה".
"הדס ונאווה וניצן הגיעו לנחם משפחות בשבעה וראו את הסלונים הפתוחים. הדלתות היו פתוחות וההתעניינות הייתה גדולה", מוסיפה ומספרת סדובסקי.
בראשית הדרך הייתה קיימת חשדנות הדדית בין המגזרים, אך לא הייתה זו חשדנות מהשפעת הצד השני אלא מהשאלה אם הצד השני בכלל מתעניין. "החרדים שאלו אם יהיה מי שירצה להיכנס בדלתות הפתוחות, ובצד החילוני שאלו אם מישהו ירצה לפתוח דלתות. אבל ההיענות הפתיעה גם אותנו. היו 1500 משתתפים בלמעלה מ-300 ישובים, ליטאים, חסידים, שמרנים, מודרנים וכו' ומהצד השני הייתה התעניינות כוללת, החל מבנות אולפנה ועד לחילוניים שמאלנים מהקצה הרחוק של הסקאלה".
סדובסקי לא מתיימרת לדעת מה קרה בכל אותם מאות מפגשים ומסתפקת בתפקיד השדכנית, "שידכנו מארחים ומתארחים ובכל סלון קרה משהו אחר. היו שהגיעו כקבוצות שעסקו בסוגיות חברתיות כלליות, היו שהעבירו מסר תורני יותר וכו', בכל בית סגנון אחר וצבע אחר. התגובות היו מרגשות, סיפרו שהיה מעניין, מרתק, עצוב ומרגש, שאלו שאלות לא קלות אבל לרוב המפגש היה מפגש של היכרות בסיסית".
וניתן לשער שלמפגשים הללו יהיה המשך הרבה מעבר לשלושת ימי המיזם. "נוצרו קבוצות ווטסאפ רבים קבעו פגישות נוספות וסיורים נוספים, היו שנשארו במפגש חמש שעות עד אמצע הלילה", מספרת סדובסקי המשוכנעת שיתכנו גם מפגשים הפוכים, כאלה של חרדים בבתים חילוניים "כשנוריד את החששות משני הצדדים".
"עברנו כקהילה הרבה מאוד קשיים, הקורונה, אסון מרון, קרלין, והרצון הוא להראות שאנחנו נורמאליים", היא אומרת. האם השיח גלש גם לשאלות הוותיקות של גיוס לצה"ל, לימודי ליבה? נראה שהיו גם כאלה, אבל "מהרבה בתים נשמע שהשיח היה מתעניין יותר ורצון לשמוע על החיים כחרדים. אחת המשתתפות אמרה שפתאום היא הבינה שביום הזיכרון החרדים לומדים בצפירה כי הם מרגישים שזו לא הצורה ההלכתית והיהודית לזכור מישהו, אבל הם מדליקים נר ואומרים פרק תהילים. זה ריגש אותה. היו גם שאלות קשות והיה שיח כואב בגלל הקיטוב, אבל העיקר היה רצון להקשיב וללמוד".
המיזם כולו הסתיים היום במפגש של קבוצה גדולה בבית שמש בבית אחת המשפחות השכולות מאסון מירון, ובעיני סדובסקי מדובר במעין סגירת מעגל שכן המיזם כולו החל בשבעה על הרוגי האסון. האם היא מתכוונת להמשיך ולשדך בין קבוצות חילוניות לחרדיות? להערכתה של סדובסקי התשובה שלילית. היא משאירה את ההמשך למשתתפים עצמם. "המיזם הוא חד פעמי ופלטפורמה, אבל נוצרו קשרים שלא ניתן לדעת לאן הם יובילו".