נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: Yonatan Sindel/Flash90

איש ימין אנוכי ואיש יו"ש בכל לבי. מאז הסכם 'אוסלו' האומלל פעלתי רבות, בעיקר מאחורי הקלעים ומול גורמים רשמיים בצבא ובמדינה, להבטיח ששטחים נרחבים ביו"ש יישארו בשליטה יהודית-ישראלית, מעבר לגבעה קונקרטית כאן או שם (מבלי להמעיט חלילה בחשיבות האחיזה גם בנקודה הכי קטנה).

היו אכזבות. אך גם לא מעט הצלחות. הסוד היה התייחסות מכבדת כלפי בן השיח שדעותיו בצד השני של המפה. דוגמה? הרכס העצום של גבעת ה'עיטם', ניצל מצפורני הרשות הפלסטינית וסומן במפת אוסלו כחלק מאפרת, בזכות פעולה כזו מול גורמים רשמיים בצבא ובמדינה.

ודווקא אני כאיש ימין מובהק ואיש שטח עם מבט נרחב, מבקש לומר כאן בקול צלול וברור (לחלק מכם זו תהיה כנראה הפתעה): בנימין נתניהו הוא בעיניי האיש הכי מסוכן לימין ולמפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.

למה?

כי מי שמתבונן בשטח במבט מאקרו, לא יכול להבחין שנתניהו מאפשר, ובמודע, השתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי יו"ש (מה שמכונה "תוכנית פיאד"), ומוביל דה-פקטו למציאות חלילה של מדינה פלסטינית.

לא מדובר בהשתלטות עוינת 'זעיר פה זעיר שם'. וגם לא באישון לילה. מדובר במכונה מאורגנת היטב ומשומנת בהרבה כסף זר, שנוגסת עוד ועוד ולאור היום במאסות ענק של שטחי יו"ש, תוך הצהרה פלסטינית גלויה ליצור בשטח עובדה מוגמרת ובלתי הפיכה, כולל חניקת היישובים היהודים שיוקפו ויישארו כבועה (מה שמכונה "בלון על חוט").

וכל זה נעשה לאור היום, קבל עם ועדה, בהכרזה גלויה, 'מהמקפצה'. ואי אפשר שנתניהו לא יודע וביבי לא שמע.

אז למה רובנו המוחלט לא מבחין בכך?

כי נתניהו, הצליח להרדים את כולנו במתק שפתיים של הצהרות נבובות חסרות בסיס על חשיבות האחיזה ביו"ש, ועל כך שאוטוטו הוא מתחיל בבנייה. ובפועל, הוא מוליך אותנו במשך שנים בכחש ובמרמה היישר למלכודת פתאים. כן, ללא ספק האיש יודע לדבר ולהשחיז לשון. גם לי לקח זמן להבין זאת, ולהתפקח מקסמו של איש המילים וההצהרות.

לכן, כל מהלך ש'יעיף' את ביבי ויעצור את התהליך המסוכן הנ"ל - יבורך.

ואני אומר זאת כאיש ימין מובהק,

תוסיפו לזה את העובדה שרבים מאלו שעבדו עמו 'כתף אל כתף', אינם מוכנים יותר לשמוע על שותפות עמו. וזה לא אחד או שניים אלא רבים וטובים. וגם זה צריך לומר 'דרשני' ולהדליק נורות אזהרה.

ולסוף, אך ממש לא בשוליים, אבקש להוסיף מילה טובה על נפתלי בנט 'המושמץ'. ולצורך העניין אשתמש מעט בניסוח שמושפע מהעולם הצבאי שהיה לי לבית שני במשך הרבה שנים: 'משימה' שמוטלת על מאן דהוא חייבת להתבצע לאור ה'מטרה' שיש להשיג. וכל תכנית אופרטיבית שנועדה להשיג את המטרה, חייבת להיות מותאמת לתמונת המצב המשתנה. אוי למפקד או מנהיג שיתאהב ויתקבע בתוכנית הראשונית שהגה, בלי לשים לב שבצוק העתים היא הפכה למשאלת לב אוטופית חסרת בסיס מציאותי, ודבקות בה היא סתם בזבוז לשווא של כוח זמן ואנרגיה, וגרוע מכך – 'פספוס' היעד והמטרה.

לכן, בנט ראוי בעיניי לשבח, ולא להתנפלות והטחת אשמה שטחית של כביכול 'הונאה'. בטח לא כאשר הדברים יוצאים מפיו של מי שבאמת מוליך אותנו שולל (כנ"ל), ובמשך שנים מבצע בתחכום את 'הונאת המאה'.

אכן, יש להניח שמרב מיכאלי כנראה לא תתמוך בתוספת בנייה חדשה באפרת או בהר חומה. אבל למרבה ההפתעה היא פחות מסוכנת לנו מנתניהו. היא לפחות אומרת את דעתה בגילוי לב. הוא נוקט בדרך ערמומית של 'אחד בפה ואחד בלב'.

ואם בנוסף לכך נפתלי בנט ושותפיו יצליחו להוסיף למדינה ולו גם קורטוב אחד קטנטן של אחדות כלשהי בעם, ולו גם לרגע קט – והייתה משכורתנו כפולה.

 (הכותב הוא תושב גוש עציון מרצה באקדמיה וסא"ל במיל')