יחיא סינוואר מנהיג חמאס בעזה והאיש אשר על פיו יישק דבר ברצועה, כבר הוכיח בעבר כי הוא יודע כיצד להתמקח עם הישראלים.
סינוואר, אשר שוחרר בעסקת שליט - ונשבע לחבריו שנותרו כלואים כי יעשה הכל כדי לשחררם - ריצה לא מעט שנים בבתי הכלא בישראל, שבמהלכן אף לקה במחלה קשה וזכה לטיפול רפואי שהציל את חייו.
בעיתון 'ישראל היום' דווח כי הוא מכיר את נבכי הנפש של החברה הישראלית הרגישה, שמחויבת להשבת בניה שנותרו בשדה הקרב, חיים או מתים. לא בכדי הוא שלף כך פתאום עדכון, עוד טרם החל מבצע "שומר חומות", ולפיו הושגה התקדמות משמעותית במגעים העקיפים לעסקת חילופי אסירים, וכי במידה שישראל רצינית - ניתן יהיה לסכם על עסקה בתוך ימים ספורים.
סינוואר אף נקב במספר האסירים שחמאס דורש לשחרר במסגרת עסקה להשבת חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול - 1,111 אסירים ביטחוניים פלשתינים הכלואים בישראל. כאן מנסה סינוואר להציב רף סמלי חדש, שכן בעסקת שליט שוחררו 1,020 אסירים ואסירות פלשתינים, ובכך למעשה לקשור סימבולית ותודעתית בין עסקה עתידית להשבת גופות החללים והחזרת האזרחים הנעדרים, לבין העסקה לשחרור גלעד שליט, שבה חמאס זכה להישג אדיר מבחינת מספר האסירים ששוחררו תמורת חייל חטוף אחד.
ישנה סיבה נוספת ואף מרכזית לכך שסינוואר מעלה דווקא כעת את סוגיית עסקת החילופים: העובדה כי ישראל אינה מתכוונת לסגת מדרישתה, כי כל מהלך לקראת הסכם רגיעה ארוך טווח בעזה, שיכלול בתוכו את שיקום הרצועה והסדרתה, יותנה בהשבת החללים והנעדרים הישראלים.
ישראל דורשת כי מהלך כזה יוכפף למנגנון בקרה ופיקוח הן של המצרים באמצעות מעבר רפיח והן של הרשות הפלשתינית, שתקבל ותקצה את הכספים והתקציבים שיועדו לטובת שיקום רצועת עזה.
סינוואר מבין כי ישראל מתכוונת לעמוד על כך שיש לכרוך את שיקום עזה והסדרת הרצועה עם עסקה להשבת החללים והנעדרים, ואף קיבל מסרים מבכירי המודיעין המצרי כי המתווכים המצרים מצדדים ותומכים בדרישה הישראלית. לפיכך, סינוואר חותר להפרדת סוגיית השבויים מסוגיית שיקום עזה. זאת, באמצעות ניסיון לעורר דיון ציבורי בחברה הישראלית, שיביא להפעלת לחץ על הממשלה, נוכח חילופי השלטון המסתמנים בישראל - לחתור לעסקה להשבת החללים והנעדרים שתתבצע במקביל לשיקום עזה והסדרת הרצועה, וללא קשר להסכם רגיעה ארוך טווח.
כמו כן, סינוואר וצמרת בכירי חמאס בעזה מודעים לכך כי על אף הרצון הישראלי־אמריקני־מצרי לצרף את הרשות הפלשתינית כגורם מרכזי ואפקטיבי בהליך לשיקום עזה ולהסדרת הרצועה באמצעות שליטה בכספים ובתוצרים שיועברו לעזה, ברמאללה מאותתים כי הם כלל לא מעוניינים לקחת חלק בתהליך. גורם בכיר בלשכת אבו מאזן ברמאללה אמר כי "יש לנו מספיק מנגנוני בקרה ופיקוח מיותרים ולא יעילים בגדה המערבית. אין לנו צורך בעוד אחד בעזה. שחמאס ישבור את הראש עם החורבן שהביא על הרצועה. אנחנו לא פועלי הניקיון שננקה אחריו".