היום הבחירות לנשיאות ותנועות הנשים ממלאות פיהן מים. איך יתכן שמועמדת נשית לא מקבלת תמיכה, אהדה או טיפת התייחסות משדולת הנשים, נעמ"ת או ויצ"ו?!
במשך שנים התנועות הללו פועלות למען שוויון מגדרי, פריצת תקרות זכוכית ומטרתן המוצהרת היא שנשים יכבשו משרות ציבוריות ויוצבו במוקדי השפעה. אז כיצד מרים פרץ, מועמדת ראויה בהחלט, לא זוכה לתמיכה במנות גדושות? אותו עקרון השוויון המטשטש בין גברים לנשים עניינו גם לבטל את הלאומיות. אין ערבים, אין יהודים, אין שבדים. כולנו יצורים גלובלים בעולם חסר מרכיבי זהות ומהות.
כך, על פי עקרון השוויון, תנועות הנשים פועלות למחיקת המסורת היהודית שהיא לצנינים בעיניו. כעת ישנה מועמדת אישה לנשיאות והיחס אליה, לפי דגל השוויון, היה אמור להיות אוהד. אלא שהיותה דתיה, שומרת מצוות, הפועלת להנחיל ערכים לאומיים בקרב בני נוער וחיילים, גוזלים ממנה כל נקודת זכות על היותה אשה.
כאן נחשפת צביעותן של תנועות הנשים. אלו שפועלות במסווה של קידום נשים, פועלות למעשה בראש ובראשונה לטשטוש ומחיקת הזהות היהודית. הוכחה נוספת לכך ראינו ביריקה הבוטה על נשים דתיות המבקשות לצפות במופעים בהפרדה, או לרחוץ במימיו הצלולים של נחל בשמורת טבע. ומילה נוספת על הגברת שלי יחימוביץ', פמינסטית מורעלת, שתומכת דווקא בבוז'י הרצוג.
הנימוק שלה: "זה יהיה צעד אחד יותר מדי בסגידה לעצם השכול". איפה פגשה יחימוביץ סגידה לשכול? אני פגשתי סגידה למוות ושכול אצל אמהות של "שהידים" שנשלחו לרצוח יהודים, ויצאו לרחובות בקול צהלולים. אני פגשתי סגידה לשכול בעזה, שלא משנה כמה הרוגים יהיו שם, הם יחגגו מצעדי ניצחון.
"זהו לא האתוס המוסרי, היהודי, הלאומי והציוני שלנו" עוד מוסיפה יחימוביץ'. נכון, צודקת שלי. זה לא האתוס שלנו. אנו רואים בחללי צה"ל, ובאלו שנרצחו על יהדותם - קדושים, אך אנחנו לא מקדשים את המוות אלא את החיים.
תורתנו היא עץ חיים, למחזיקים בה. מרים פרץ היא בדיוק המורה הגדולה והדגולה למשנה הזו, וזוהי גם הסיבה שהיא ראויה לתפקיד הנישא והרם, נשיאת מדינת ישראל.