הרב חברון שילה
הרב חברון שילה צילום: הישיבה התיכונית

אחד התחביבים האהובים על בני האדם הוא לשבת בכורסא ולנתח מצבים שונים, לטעון מי צדק ומי טעה ומה היה אפשר לעשות אחרת. מהכורסא כל האפשרויות פתוחות, כל המחשבות נכונות, וכולם חוץ ממני טועים. רק שהיכולת להשפיע ולשנות שואפת לאפס. לכולנו יש דעה מה צריך לעשות עם החמאס, האם הפציצו את המקומות הנכונים, האם היה צריך לעצור או להמשיך להפציץ מהאוויר, או אולי היה צריך להיכנס, לכבוש את הרצועה ולבנות מחדש את גוש קטיף. לכל אחד הדעה שלו, אבל המשותף לכולנו הוא שאין לנו שום יכולת להשפיע על התוצאה. את מהלך המלחמה קובעים ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, את התגובה להתפרעויות של ערביי ישראל קובעים ראש הממשלה, השר לביטחון הפנים והמפכ"ל, וכו'. מה יקרה בשכונת שמעון הצדיק יכריע בית המשפט. לנו נשאר רק לשבת ולדבר, ולחשוב שבכך השפענו על המצב.

הנס הגדול של המערכה האחרונה הוא שהפעם יש לנו יכולת להשפיע. אנחנו יכולים לקבוע את תוצאות המבצע. אנחנו האזרחים, ובמיוחד המתפללים שבנו, יכולים לגרום שהמבצע ייגמר בהפסד מוחלט של החמאס. איך? על ידי שנביס אותו במקום שלשמו הוא יצא למבצע.

החמאס שם עצמו כמגן ירושלים ואל־אקצא. לו היינו זוכים לממשלה אמיצה, היא הייתה בתגובה סוגרת לחלוטין את כניסת המתפרעים לכל הר הבית. אך גם בזה אין לנו השפעה. ואולם, אנחנו יכולים ליצור מהפך ושינוי של מקומם של היהודים בהר. 30,000 איש עלו להר בשנת תשע"ט, השנה שלפני הקורונה. הסתיימה שנת הקורונה, שבה ההר היה סגור פעמים רבות והחמאס עשה הכול כדי שלא נשוב. בי"ב בסיוון נפתח ההר שוב ליהודים. עכשיו הכול בידיים שלנו. אם עד י"ב סיוון בשנה הבאה נגיע ל־50,000 עולים, ובכל שנה המספר ימשיך לגדול, הרי שהחמאס יצא מובס מהמערכה שאליה נכנס, ועם ישראל יצא מחוזק. החמאס לא יוכל לצייר את עצמו כמגן הר הבית. אדרבה, הוא יהפוך להיות הגורם המניע יהודים לחזור, להיות ולשלוט בהר.

בספר מועדי הראי"ה (עמ' עא) מובא תיאור של הרב אליעזר אלינור על דרשת ראש השנה שנשא הראי"ה קוק זצ"ל בבית הכנסת 'החורבה' בשנת תרצ"ד, זמן קצר לאחר עליית הנאצים והיטלר ימ"ש לשלטון. הרב דיבר על שלוש דרגות בשופר: מצווה מן המובחר - שופר של איל. אם אין, כל השופרות כשרים לתקיעה חוץ משל פרה. ואם אין שופר כשר אלא רק שופר של בהמה טמאה - בדיעבד תוקעים בו בלי ברכה. הרב המשיל זאת לשלושה שופרות של גאולה. יש שופר של מצווה מן המובחר: עם ישראל נגאל כי הוא רוצה בהופעת מלכות ה' בעולם, כי הוא מבין שמקום הקדושה היא ארץ ישראל. אחר כך יש שופר כשר - יהודים העולים לארץ כי הם מחוברים למורשת ולהיסטוריה של העם שלהם ורוצים להקים בית לעם היהודי. אולם יש גם שופר פסול, שופר של בהמה טמאה, ובכל זאת אם אין אלא אותו - תוקעים בלא ברכה. מספר הרב אלינור שכאן הרב קוק פרץ בבכי, ודיבר על שופר גאולה שבו עם ישראל עולה לארץ כי הגויים רוצים להרוג אותו. זה שופר של בהמה טמאה, אין מברכים עליו, אבל גם הוא מוביל לגאולה.

בסיבות לעלייה להר הבית קיימים גם כן שלושת השופרות. עלייה כדי להתקרב אל ה', כדי לזכות להתפלל במקום השכינה, כדי לחבר בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, שהיא השופר המהודר. ויש דרגת שופר כשר – לעלות מדין כיבוש והחזקת ארץ ישראל, מדין כבודו של עם ישראל ומתוך אהבה להיסטוריה ולזיכרון של בית המקדש בתפארתו. ויש גם שופר של בהמה טמאה: האויב המנסה לכבוש את ההר, לבזות ולהשמיד את שרידי המקדש ולהשכיח את הקשר של עם ישראל אליו. ולפעמים דווקא השופר הזה הוא שדוחף אותנו להמשיך ולהיגאל.

דבריי אינם מכוונים למי שברור לו שאסור כעת לעלות להר. כל אחד מחויב לפעול לפי ההלכה כפי שהוא מבין אותה. דבריי מופנים למי שעדיין לא בירר את ההלכה ודוחה את הבירור לזמן אחר, ובעיקר למי שמבין שההלכה הפשוטה היא שמותר לעלות, אלא שנסיבות הזמן, והחשש לעשות את הצעד הראשון, עוצרים בעדו. הגיע הזמן לשמוע את כל שלושת השופרות. אי אפשר להמשיך לעמוד מנגד ולתת לחמאס לנצח. כל אחד מאיתנו יכול לשנות את המצב. מי שכבר עלה להר - יכול להשתדל לעלות יותר, ומי שעדיין לא עלה - זה הזמן להפסיק להסס, לקבל הדרכה כיצד נטהרים ואיך עולים להר בקדושה וביראה. 50,000 עולים בשנה הקרובה הם מטרה שאפשר להתאמץ ולעמוד בה. בעוד שנה יעשו סיכום כיצד הסתיימה המלחמה, ואנו יכולים לקבוע את תמונת הניצחון!

בתפילה שככל שאנו נגביר את הקשר להר ונפתח פתח כפתחו של מחט, יסייע ה' בידינו ונזכה לראות בפתחו של אולם בית המקדש העומד על תילו במהרה בימינו.

הכותב הוא ראש הישיבה התיכונית בעתניאל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו