ניצב מני יצחקי, לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, השתתף בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
הוא התייחס להתנהלות מפגינים מול המשטרה בהפגנות בעת האחרונה ואמר, "בהפגנות אי אפשר להגיע למצב של אפס תקלות. מפגינים רבים מתמקדים בעימותים עם המשטרה ולא בהפגנה עצמה".
"הייתי בכמה וכמה הפגנות", אמר ניצב יצחקי, "ותמיד הפעלנו את כל האמצעים והיכולות על מנת שההפגנה תתקיים. כשהפגנה היא עם אמוציות אתה צריך להפעיל שיקול דעת, והמפקד במקום צריך לקבל החלטה איפה עובר הקו האדום. אי אפשר להגיע למצב של אפס טעויות ואפס תקלות. הטעות של הרבה קבוצות מפגינים הוא שהעניין שלמענו הם באו מאבד את המשמעות, כי הכל מתרכז בפייט בין המפגינים לבין המשטרה, כשהמשטרה לא צד לעניין".
עו״ד יהודה רוה, מייסד משרד יהודה רוה ושות׳ ויו״ר קרן תשתיות ישראל, אמר כי המילים ״זכות ההפגנה״ לא מצויות בחוקי היסוד, והעיקרון שלפיו זכות ההפגנה היא בין זכויות היסוד החוקתיות החשובות בדמוקרטיה, נקבע בשורת פסקי דין של בית המשפט העליון".
רוה התייחס לאמירה של יו"ר הכנסת לוין על החלטת בג"ץ משבוע שעבר לבטל תיקון לחוק יסוד. לדבריו, "כאשר מזלזלים בפסק דין של בית המשפט העליון, וקובעים שהוא ״מזעזע״ ואין לו תוקף, המשמעות היא שאין צורך לציית לפסק הדין, ואז אין משמעות לזכות ההפגנה ולזכויות יסוד אחרות, אם הן לא מוצאות חן בעיני השלטון, ובית המשפט לא יכול להגן עליהן. זו אנרכיה".
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו הוסיף, "כשאדם עושה תפקיד מעין שיפוטי לא צריך להפגין מול הבית שלו, אלא מול צלח א-דין או מול בית המשפט. הזכות להפגין, לא ניתנה לכולם בצורה שווה. אני אוהב את המשפט כי הוא כלי נקי, אך הכללים אמורים להיות לכולם. כשהכללים הם לא לכולם יש בעיה, כשאתה עובר על ההיסטוריה ורואה מי קיבל את הזכות להפגין ומי לא אז אתה מבין את הבעיה הגדולה ואז אתה מבין שביהמ״ש לא היה מבצר מגן, אלא לאלה שדומים לו".