דוכן הנחת תפילין של חב"ד
דוכן הנחת תפילין של חב"ד צילום: דוד כהן, פלאש 90

ממשלת בנט-לפיד המתגבשת, שכלל לא בטוח שתשיג רוב בהצבעה בכנסת, צפויה להציג בפני הציבור הישראלי שורה עצומה של חילוקי דעות, כמעט בכל נושא שניתן להעלות על הדעת. החל מתחום המשפט, דרך ההתיישבות ומו"מ עם הרשות, עבור בריבונות בגליל ובנגב, ועד לשלל נושאים כלכליים ואזרחיים. הנפיץ ביותר מכל הנושאים הללו, זה שמעורר מתח עוד בטרם נאמרו ע"י לפיד מילות הקסם "עלה בידי", הינו העיסוק בסוגיות הדת והמדינה בממשלה הבאה.

על פי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עד לכתיבת שורות אלה, וכלל לא ברור אם הם אכן ההסכמים הסופיים, לפיד וליברמן הגיעו להסכמות בנושאי דת ומדינה. אומנם תוכנם של ההסכמים בין המפלגות טרם נחשף, אבל בכל הקשור לתחומי הדת והמדינה, ניתן לשער שמופיעים נושאים שעליהם דיברה ישראל ביתנו לאורך כל הקמפיינים האחרונים שלה, ומופיעים באתרה הרשמי, דוגמת: גיור אצל רבני ערים, ביטול מונופול הרבנות בנושא הכשרויות והעברת סמכויות לפתיחת מסחר ותח"צ בשבתות לידי הרשויות המקומיות.

לצד ההסכמים עם ליברמן, ישנם התיקים שמתוכננים לעבור לידי מפלגת העבודה, נכון לזמן כתיבת שורות אלה - תיקי התחבורה והתפוצות. המפלגה תקבל לידיה גם את התיק לביטחון הפנים, שאין לו משמעות בנושאי דת ומדינה יתר על המידה. לעומת זאת, לתיקי התחבורה והתפוצות ישנן השפעות אדירות על מערכת היחסים העדינה ביותר בחברה הישראלית. לפי שעה, מי שתהפוך להיות שרת התחבורה היא ח"כ מרב מיכאלי. בסביבתה של מיכאלי כבר הבהירו שהיא עומדת לקדם בקדנציה הקרובה בעיקר את תחום התחבורה הציבורית, עם דגש על תחבורה ציבורית בשבתות.

תיק התפוצות אמור היה ללכת לפי התכנון המקורי לח"כ גלעד קריב, נציג התנועה הרפורמית בכנסת. בריאיון שנתן לאראל סג"ל ולרועי עידן ב־FM103 שטח קריב את תוכניותיו לממשלה הקרובה. בין היתר אמר קריב כי הוא מקווה שבממשלה הנכנסת נושא ברית הזוגיות יוכל להתקדם בתיאום עם כלל חברי הממשלה. בנוסף דיבר קריב על החזרת מתווה הכותל, יישום חוק הקבורה האזרחית, מתן מעמד רשמי למערך הכשרות של 'צהר', תחבורה ציבורית בשבת וכן הכרה ומימון לפרויקטים שונים של התנועה הרפורמית, בדגש על תחומי התרבות. קריב הדגיש בריאיון שבממשלת בנט-לפיד, אם תושבע, לא תהיה אפשרות לקדם את כל תפיסת העולם של מפלגת העבודה בנושאי דת ומדינה, כגון העברת חוק נישואים וגירושים אזרחיים. יחד עם זה, כלל לא ברור שקריב אכן יקבל את התפקיד, וישנה אפשרות שמי שימונה לשר התפוצות יהיה ח"כ לשעבר נחמן שי, מקום 8 ברשימת העבודה.

בעקבות הרגישות - עוצר ראיונות

גם אצל מרצ ישנן דרישות רבות בנושא דת ומדינה, וכן חוקים רבים שהוגשו בעבר על ידי נציגי המפלגה ועשויים לחזור לשולחן הכנסת, הפעם עם סיכוי לעבור. חוק אחד כזה כבר הונח על השולחן: החוק האוסר על החזרת קטין בתשובה, חוק שמכוון בעיקרו כנגד תחנות הנחת התפילין של חב"ד ברחבי הארץ. החוק הזה הוגש במסגרת הגשה אוטומטית של ח"כ זנדברג, המיועדת להיות השרה להגנת הסביבה בממשלה, שחלה על כל 1,500 החוקים שהגישה עד היום ושטרם התקבלו. יש לציין שמדובר בהליך שרבים מחברי הכנסת נוקטים עם תחילת עבודת הכנסת. בעקבות הצעת החוק החלו הפגנות מול ביתה של זנדברג, שבמסגרתן אנשי חב"ד הניחו תפילין לעוברים והשבים שרצו בכך. לצד מחאה זו החלו איומים על חייה של זנדברג, כולל הפצת מודעות אבל על שמה.

גורמים רבים במערכת הפוליטית אומרים ל'בשבע' בשבוע האחרון שנושאים אלה עלולים לשחק תפקיד מרכזי באי־הקמת הממשלה החדשה, או בפיזורה המהיר אם וכאשר תושבע. בעקבות הנפיצות הרבה, החל מיום שלישי השבוע, לאחר הריאיון של קריב, החל עוצר ראיונות בנושאי דת ומדינה של כל המפלגות הצפויות להקים את הממשלה המיועדת. גורמים במפלגות אלה אומרים ל'בשבע' כי "עד שהנושאים לא יהיו חתומים ונעולים, ההוראה היא לא לדבר עליהם, כדי לא לחבל במאמצי הרכבת הממשלה".

מי שבעיקר נמנעים מלדון בסוגיות הללו הם נציגי מפלגות הימין בקואליציה החדשה, למעט ישראל ביתנו. עוד בזמן קמפיין הבחירות נמנעו אנשי ימינה ותקווה חדשה ככל יכולתם מעיסוק בנושאי דת ומדינה, ואנשים שהיו מעורבים בקמפיינים מדברים על החלטה מכוונת של שתי המפלגות להימנע מכך.

בזמן שבתקווה חדשה מקפידים לא לעסוק בסוגיות אלה, ולהפנות את עיקר מרצם לרשום הצלחות בתחום מערכת המשפט, מפלגת ימינה דווקא כן מתכוונת לעסוק בתחום הנפיץ ולהיות משקל נגד למפלגות השמאל. גורמים במפלגה מדגישים בשיחה עם 'בשבע' כי "נושאים שהיו במחלוקת במשך 70 שנה ולא הוכרעו ימשיכו להיות במחלוקת עוד 4 שנים ללא הכרעה". אותם גורמים מדגישים כי כל חברי הקואליציה יצטרכו להבין שבממשלה החדשה לא יהיו מהפכות.

בסביבתו של שר הדתות המיועד, ח"כ מתן כהנא, אומרים ל'בשבע' כי אם יהיו שינויים בתחומי דת ומדינה, הם ייעשו ברוח אמנת גביזון-מדן, ושם יכולות להיות הסכמות נרחבות. כבר שנים ארוכות נחשבת אמנת גביזון-מדן למודל שאיתו ניתן יהיה להגיע להסכמות בסוגיות הללו, אך בשנים האחרונות אמרו נציגים בשמאל דוגמת זנדברג כי גם האמנה הזו כבר לא רלוונטית לחיים בישראל.

פלאשבקים מברית האחים

לעומת צפירות ההרגעה שיוצאות מימינה, בקרב האופוזיציה המסתמנת הקולות מודאגים במיוחד. "אנחנו מדברים פה על רצף בעיות רב־מערכתיות", אומר ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. "אני יודע שמה שאומר עכשיו יישמע כמו קלישאה, אבל לצערי הוא מדויק מאוד: הגורם שממוסס את הסטטוס־קוו יותר מכל אחד אחר הוא לא הממשלה אלא בית המשפט. הוא זה שמחייב לפתוח מרכולים בשבת, להעמיד לשימוע ולהדיח רבנים שאמרו שצריך לפעול לפי ההלכה ועוד. עד היום הממשלה, ששלטו בה כוחות שמחויבים לשמירה על הסטטוס־קוו, ידעה לאזן את בית המשפט במידת האפשר. אתה רואה את זה קורה בממשלה הבאה?".

למה בעצם שזה לא יקרה?

"כי הם יהיו סחיטים. הרי ברגע שהממשלה הזאת תקום, לא באמת תהיה סיבה לשמאל לשמור עליה. את המטרה שלהם, שהיא להעיף את נתניהו, הם השיגו, ועכשיו הם יוכלו להיפטר גם מבנט ומסער. הרי אם ילכו לבחירות חמישיות, בנט וסער ייעלמו, ולפיד, מיכאלי והורוביץ יגדלו. בשביל לשמור על קיומם הפוליטי הם ייאלצו לוותר שוב ושוב בנושאי דת ומדינה. שמענו את הדברים שרוצים לקדם ליברמן, מרצ והעבודה. כולנו ראינו את החוק של זנדברג. ברור לכולם שלשם המפלגות הללו, יחד עם יש עתיד כמובן, יכוונו את הממשלה הבאה. לצערי, אני לא רואה את ימינה ואת תקווה חדשה עומדים בלחץ".

כחלק מההסכמות בין המפלגות, לא אמורה לעלות חקיקה שנויה במחלוקת. אתה באמת חושב שמפלגות השמאל יפרו את ההסכמים?

"גם אם הן לא יפרו את ההסכמים, זה כאמור רק צד אחד. הצד השני הוא בג"ץ, שינחית את זה שוב ושוב לפתח הממשלה. אז ליזום בעצמם אולי הם לא ייזמו, ואני סקפטי גם בכיוון הזה, אבל אם סוגיה כמו חוק הפונדקאות תגיע מבג"ץ לדוכן הממשלה, ברור שההרכב הנוכחי שלה יאשר אותו. כנ"ל תחבורה ציבורית בשבת או כל נושא אחר".

בימינה הודפים את טענותיו של רוטמן ואומרים שהממשלה הבאה לא תקדם נושאים אידיאולוגיים של אף אחד מהצדדים בה. על פי גורמים במפלגה, לכל צד יהיה וטו על נושאים נפיצים, כך שהשמאל יוכל למנוע חקיקת חוקים שקשורים בהתיישבות, בעוד ימינה ותקווה חדשה יוכלו למנוע חוקים בתחום הדת והמדינה ומערכת המשפט. כמו כן, במפלגה מסרבים להתרגש מהצעת החוק של זנדברג, ומסבירים שבמסגרת המשמעת הקואליציונית גם היא עצמה תצביע נגד הצעתה. יחד עם זה, אומרים גורמים בימינה, המשך ההתבטאויות בסגנון של זנדברג וקריב עלולות לפורר את הממשלה, והם מדגישים שמי שאומר אותן לא רוצה שתתגבש ממשלת בנט-לפיד.

למרות האמירות מימינה בדבר הווטו שיהיה למפלגה בנושאים אלה, גורמים שנכחו בממשלה הקודמת שבה ברית האחים התקיימה, הממשלה ב־2013, מזכירים כיצד התנהלה זכות הווטו שהייתה לבית היהודי בממשלה ההיא. "זאת הייתה מלחמה שבועית. היה צריך מישהו שיהיה בתפקיד במשרה מלאה ממש", אומר אחד המעורבים באותה תקופה. "הרב אלי בן דהן ריכז את כל הנושא ופעל כל שבוע מחדש שלא יעברו מתחת לרדאר חוקים שנועדו לשנות את הסטטוס־קוו".

"זאת הייתה ממשלה שכיהנה רק שנה וארבעה חודשים, אבל יש עתיד הניחו במהלך התקופה הזאת עשרות חוקים בנושאי דת ומדינה. בכל פעם מחדש היינו צריכים לעצור את זה מלהתרחש", אומר גורם אחר מאותם ימים.

האנשים שהיו שם מתארים ל'בשבע' כיצד עבדה זכות הווטו בפועל. "במקום להשתמש בה מיד כשחוק מסוים מגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה, רוב מוחלט של החוקים הללו עברו אותה פעם אחר פעם. רק בשלבים מאוחרים יותר המפלגה עצרה אותם. הרבה פעמים זה היה באמצעות עררים, שלרוב הגיש אותם אורי אריאל, אך זה יצר פקק ענק של המון עררים. בתגובה לכך ביש עתיד החליטו בשלב מסוים להגיש ערר על כל הצעת חוק של הבית היהודי, ללא שום קשר לתוכנה", אומרת אחת הדמויות המרכזיות באותה תקופה.

כתוצאה ממלחמת העררים בין המפלגות, חוקים רבים עברו לקריאות בכנסת, שם הן נפלו לעיתים בקריאה ראשונה או נעצרו בוועדות. חלק מאותם חוקים כן עברו בכנסת. "היה כעס גדול של בנט ושקד כשפעם אחר פעם הח"כים של המפלגה אמרו שהחוקים של יש עתיד נועדו לכרסם בסטטוס־קוו. הם בכלל לא הבינו את המשמעות של אותם חוקים. האמת היא שהרבה חוקים נוסחו בצורה מעט מעורפלת כדי שבמבט ראשון לא יבינו מה משמעותם", אומר גורם אחר.

אחד החיכוכים המרכזיים בתוך המפלגה באותם ימים היה בנוגע לשאלה מי יכריע כיצד להצביע בנוגע לאותם חוקים. בנט ושקד רצו ש־12 הח"כים של המפלגה יהיו אלה שיקבעו, ולעומתם רוב הח"כים רצו שבסוגיות אלה תכריע המפלגה בהתייעצות עם רבנים. בשלב מוקדם למדי, כדי לפתור את המחלוקת, עלתה הצבעה בסיעה, ובה רוב הח"כים הצביעו על הקמת מועצת רבנים שאיתה יתדיינו בנושאי דת ומדינה. אותה מועצת רבנים הורכבה מבכירי רבני המגזר.

"עשרות החוקים הללו לא נולדו במוחם של אנשי יש עתיד. הם הגיעו עם קלסרים מסודרים מאוד עם המון חוקים שארגוני שמאל הכינו עבורם. בסופו של יום, זאת הייתה אחת הסיבות המרכזיות לנפילתה של אותה ממשלה", אומר אחד הגורמים.

"לא בטוח שיש לרע"מ מקום בקואליציה"

בניגוד לאותה ממשלה ב־2013, מי שהפעם שומרים על משמעת מוחלטת בנושא הם אנשי יש עתיד עצמה. במיוחד הדברים נוגעים למגעים מול הצלע הנוספת של הממשלה הבלתי אפשרית, מפלגת רע"מ. בין שלל הדרישות של רע"מ, שרובן קשורות לנושאים אזרחיים דוגמת הקפאת חוק קמיניץ שהעבירה שקד, ראשות ועדת הפנים, הכרה ב־14 כפרים בלתי מוכרים בנגב ותוכנית עשור בעלות של 50 מיליארד שקל, נוצרה גם הסכמה נוספת - שבממשלה הבאה לא יקודמו חוקים לטובת הקהילה הלהט"בית. ההסכמה של לפיד לדרישה הזו מפתיעה רבים, לאור העובדה שבשורות יש עתיד נמצאים הח"כים עידן רול ויוראי להב־הרצנו, ששניהם משתייכים לקהילה וחלק מרכזי מפעילותם בכנסת עוסק בקידום הנושאים החשובים לה. חוסר הקידום של נושאי הלהט"ב קיבל חיזוק גם בדבריו של קריב בריאיון ב־FM103 שהוזכר לעיל. יש לציין שגם ברע"מ מתקיים עוצר ראיונות.

"מבחינת רע"מ, הנושאים החשובים שעליהם הם נלחמים הם הנושאים החשובים לחברה הערבית. שאר הנושאים פחות מקבלים דגש בדיונים", אומר ווג'יה כאיוף, מנכ"ל המכון הערבי לדמוקרטיה.

מה זאת אומרת?

"הרבה יותר חשוב להם שיהיה מתווה לשינוי חוק הלאום, שינוי חוק קמיניץ שבעיני המגזר מנשל קרקעות יותר מכל דבר אחר, הריסת בתים וטיפול ביישובים הלא מוכרים בנגב. אלה הנושאים שאיתם מנסור עבאס יכול להגיע לציבור ולהראות שהוא הביא הישגים".

כלומר, אם לפי ההסכמים הדרישות הללו יינתנו לו, הוא לא יפרק את הממשלה על נושאי להט"ב?

"תראה, בהרכב הממשלה החדש לכל חוק שיעלה על השולחן יש תומכים ומתנגדים משני הצדדים. למשל, אם האופוזיציה תעלה חוק להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן, סער ובנט יתמכו בזה כמובן, אבל מיכאלי והורוביץ יעצרו את זה. כנ"ל בנושא תקציב ליו"ש. ומהכיוון ההפוך אנחנו נראה דברים דומים בנושאי דת. במילים אחרות, אני בכלל לא חושב שעבאס יצטרך להתמודד עם השאלות הללו".

גורמים בימינה מחזקים את השערתו של כאיוף, וחוזרים על דבריהם כי הממשלה הבאה לא תביא הישגים אידיאולוגיים למי מהצדדים, כולל לקהילת הלהט"ב. כמו כן מדגישים במפלגה שהממשלה הבאה תעסוק בעיקר בנושאים האזרחיים, נושאים שגם לעבאס הרבה יותר קל להתמודד איתם בתוך המגזר הערבי.

רע"מ באמת רוצה להיות חלק מהממשלה הזאת? הרי מועצת השורא (המועצה הדתית של התנועה האסלאמית) מתנגדת לכניסה לממשלה.

"אני מוכרח לציין שרע"מ מתנהלת בניגוד לכל הציפיות ממנה. היא נותנת צ'אנס לממשלה הזאת בלי שיש לה שום אסמכתא עניינית לאופן שבו תתנהג הממשלה. כשאנחנו רואים את הנושאים שיעלו בממשלה הבאה, אני כלל לא בטוח שיש לרע"מ מקום טבעי בקואליציה שכזו".

יש לה מקום טבעי באיזושהי קואליציה בישראל?

"אני חושב שאם יש קווי יסוד ברורים בנושאים שחשובים למגזר הערבי, יכול להיות שיש להם מקום בממשלה כזאת. אבל זה לא יקרה בממשלה המתגבשת. ואני באמת לא יודע על מה הוא מתבסס במו"מ. זאת גם ממשלה שמהר מאוד יצופו כל הבעיות שלה מימין ומשמאל, כך שהיא לא תחזיק מעמד הרבה זמן. זה עלול לפגוע בו קשות בבחירות הבאות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו