אושוויץ בירקנאו
אושוויץ בירקנאו צילום: ISTOCK

דיוויד דושמן, החייל האחרון שנותר בחיים ממשחררי אושוויץ, שירת כנהג טנק בצבא האדום ובתאריך 27 בינואר עלה עם הטנק שלו על הגדר החשמלית שהקיפה את מחנה ההשמדה וסייע לשחרר את האסירים היהודים שהיו כלואים במחנה.

לאחר המלחמה הפך לסייף אולימפי ואף ייצג את ברית המועצות באולימפיאדה ולאחר מכן הפך למאמן מוערך במיוחד, עד שהלך לעולמו ביום שבת האחרון בגיל 98 בגרמניה.

דושמן נחשב לחייל האחרון מבין משחררי אושוויץ שידוע כי עדיין היה בחיים מאז המלחמה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה אף נפצע בצורה קשה. במהלך תפקידו כמאמן נבחרת הסיף של הנשים בברית המועצות, הוא היה עד לטבח הספורטאים היהודים במינכן 1972.

בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות "רויטרס" בשנה שעברה סיפר דושמן על זכרונותיו משחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ועל כך שלמד על הזוועות שהתרחשו במחנה רק שנים ארוכות לאחר המלחמה. "כשהגענו ראינו את הגדר ואת האנשים האומללים האלו. פרצנו את הגדר עם הטנקים שלנו. נתנו אוכל לאסירים והמשכנו. הם עמדו שם, כולם במדי אסירים, רק עיניים, רק עיניים צרות, צרות מאוד. זה היה נורא, פשוט נורא", סיפר דושמן.

נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומאס באך הגרמני, פירסם דברי הספר לדושמן, וסיפר כי עד גיל 94 נהג ללכת מיד יום למועדון הסיף בו עבד כמאמן על מנת להעביר אימונים לדור הצעיר. "כשנפגשנו בשנת 1970, הוא מיד הציע לי חברות ועצות, למרות ניסיונו האישי של מר דושמן עם מלחמת העולם השנייה ואושוויץ והעובדה כי הוא אדם ממוצא יהודי. זו הייתה מחווה אנושית כה עמוקה שלעולם לא אשכח אותה", אמר באך.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו