ממשלה משונה

אם חשבנו בממשלה הקיימת/ קודמת שראש ממשלה חליפי זו בדיחה עצובה, וממשלה פריטטית היא הידרה שמקומה באגדות, נדמה שהעתיד צופן לנו הפתעות מפחידות הרבה יותר.

מאיר גרוס , כ"ח בסיון תשפ"א

ממשלה משונה-ערוץ 7
מאיר גרוס
צילום: עצמי

סיפור ידוע מוספר על שר שאשתו מתקשרת אליו למכונית ומזהירה אותו: שים לב, אמרו ברדיו שיש משוגע אחד שנוסע נגד כיוון התנועה ! אחד?! נזעק כבוד השר. יש כאן הרבה משוגעים, שנוסעים נגד הכיוון.

אם חשבנו בממשלה הקיימת/ קודמת שראש ממשלה חליפי זו בדיחה עצובה, וממשלה פריטטית  היא הידרה שמקומה באגדות, נדמה שהעתיד צופן לנו הפתעות מפחידות הרבה יותר. לא רק שיש לנו נהגים שנוהגים נגד הכיוון שלהם עצמם, שאפילו הצייר המוכשר "מ.ס.אשר" לא חלם לשרבט ציור כזה, אלא שבכלל לא ברור על איזה כביש הם נוסעים, ואם יש להם בכלל יעד.

למעשה, לממשלה המתגבשת יש שני מאפיינים בולטים המשותפים לכל חברי הכנסת שמתקבצים לאוהל הפרוץ הזה.

האחד, שבגינו הם צריכים לשלוח זר פרחים ליזם שעומד מאחורי הקמת הממשלה הזאת (אם תקום) הוא כמובן בנימין נתניהו. המכנה המשותף של השותפים החדשים הוא שנאת ביבי. זהו הדבק המאחד אותם. אלא- יש לזכור- שעל שנאה אי אפשר לבנות שום בניין ויצירה. אולי הרס טוטאלי כן, אבל עשייה חיובית ממש לא. 

מרכיבי הקואליציה מושכים לכיוונים מנוגדים, והכוח יתבזבז על נטרול הדדי. אין ספק שנראה הרבה תעמולה. עיתונאי החצר והפרשנים המלוקקים, יזינו אותנו בשטף מידע בלתי חשוב, והכותרות תתחרינה בהאדרת האדון הזה על חשבון אדון אחר. אך התנופה תיעצר, חזון לא יתגשם, ושיתוק האחר יקבל עדיפות.

המכנה המשותף השני הוא היעלמות הדמוקרטיה. לא פלא הוא שמפלגות הקואליציה המצטיירת אינן דמוקרטיות. יאיר לפיד הוא שליט יחיד. חברי הכנסת מחויבים רק לו ואינם נבחרי המצביעים במפלגה חסרת המוסדות. היה ניסיון אמיץ של מספר 2 להיות מספר  1, והוא נפלט לחלוטין. (לא לדאוג, חברים סידרו לו ג'וב מצוין).

אצל ליברמן יש פיונים שהוא מחליף כרצונו. המפקד גנץ, לא צריך אפילו סגנים. בנט דאג לסידור עבודה לחברים. וכך גם סער ועל פיהם יישק כל דבר. המפלגות הן רכושם הפרטי. כך גם מפלגת העבודה, אם אפשר לקרוא כך לשרידים של תנועה היסטורית בעם היהודי. אולי מרצ עוד מזכירה מפלגה אידיאולוגית, אף שכל נציגיה אינם מחילים על עצמם את מגבלות שנות הכהונה, שהם מטיפים לזולתם.

ואגב כך, נעלמה המילה "סחטנות" מהמילון הפוליטי. ההסכמות חסרות הפרופורציה בין מפלגות קטנטנות לראשי הקואליציה המתגבשת, הן יותר מכל סחיטה – סליחה, הישג- שהשיגו בעבר מפלגות ותיקות ומגובות באוכלוסיות גדולות.

מעניין לראות במקביל את האופוזיציה הצפויה. הליכוד הוא מפלגה שנציגיה נבחרים כראוי. אולי זו עוד סיבה שהיא המפלגה הגדולה ביותר. כמעט פי שניים מיש עתיד הבאה אחריה. הן ש"ס והן אגודת ישראל נציגיהן נבחרים על ידי מועצות רבנים, שהציבורים הללו מקבלים על עצמם, ללא עוררין.

סמוטריץ' עצמו נבחר. והבאים אחריו, הם ברובם נציגים של קבוצות שונות שהתקבצו כדי לדלג על מחסום אחוז החסימה. ואולי הגיע הזמן שהמחוקק יתערב במישור הזה. ויקבע תקנות שיסדירו את התחום הפרוץ. לחיים הציבוריים זה יוסיף בריאות. ולפני הבחירות הכלליות יהיו בחירות מקדימות בכל מפלגה לבחירת נציגיה בכנסת ישראל.

נחזור, לרגע, למשוגע שדוהר לאנשהו. זה יכול היה להצחיק אותנו, אילולא מדובר במדינה שלנו, בילדינו ונכדינו. המשוגעים הדוהרים הללו הם שלנו. ואוי לנו שמי שרואים עצמם כמנהיגינו אינם מסוגלים אפילו לשבת יחדיו ולדבר ביניהם. ובבירור אינם נדברים זה עם זה.

האומנם נגזר עלינו שנשרוף שוב את מחסני המזון של כולנו וניוותר מוחלשים לפני אויבים. או שנתעשת בטרם פורענות.