חודש הספר
חודש הספר צילום: אסף לוי

לרגל שבוע הספר שיפתח מחר, הספריה הלאומית מפרסמת נתונים על הוצאות הספרים והצריכה וקובעת ששנת 2020 השפיעה מאוד גם על ענף ההוצאה לאור בישראל.

את האתגרים חוו כל העוסקים בתחום – סופרים, חוקרים, מעצבים ועוד עשרות בעלי מקצוע המתפרנסים מהוצאה לאור של ספרים – ורבים נפגעו באופן משמעותי בשנה שחלפה.

הביטוי הבולט לפגיעה בענף המו"לות מתבטא בירידה משמעותית במספר הספרים שהתפרסמו. בשנת 2020 נרשמו בספרייה הלאומית רק 6,487 ספרים, ירידה דרמטית ביחס ל-8,225 ספרים שיצאו לאור שנה קודם לכן.

חלוקה לפי שפות וסוגות

רובם המכריע של הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית - 92.4%; אחר כך אנגלית - 3.6%; ערבית - 3.3%; רוסית - 0.4% ושפות אחרות – 0.3%

בשנת 2020 חלה עלייה משמעותית בחלקם היחסי של ספרי הפרוזה והשירה - סוגה המהווה 28% ביחס לשאר סוגות הספרים. גם ספרי הדרכה, העצמה ופנאי (6%) הם סוגה שגידולה היחסי נמשך השנה, למרות שבפועל יצאו פחות ספרים.

סה"כ ספרים מתורגמים בחלוקה לפי שפות מקור

87% מכלל הספרים (עיון, פרוזה, הדרכה ועוד) שיצאו לאור ב-2020 הם ספרי מקור שנכתבו בעיקר בעברית, וזהו נתון שגבוה במעט ביחס לשנים קודמות (85% בממוצע). מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (74%, גידול ביחס ל-67% אשתקד), ואחריה צרפתית (6%), גרמנית וספרדית (3%) ו-26 שפות נוספות.

פרוזה ושירה

הקורונה לא פסחה כאמור על הפגיעה בענף הוצאות הספרים, אולם היא כמעט שלא פגעה בסוגת הפרוזה והשירה. למעשה, כמות הספרים בסוגה זו גדלה במעט ביחס לשנה שעברה – בשנת 2020 יצאו לאור 1,813 ספרים, לעומת 1,750 ספרים בשנת 2019. מתוכם 1,685 ספרי פרוזה ושירה יצאו בשפה העברית, ומהם 1,408 הם ספרות מקור שנכתבה בשפה העברית. השאר הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 76 בערבית, 34 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.

בספרות מקור עברית, עלתה שיעורה של השירה ל-45% מתוך כל סוגות הספרות, כאשר פרוזה עומדת על 42% וסיפורים קצרים 9% מכלל הספרות.

ספרי ילדים ונוער

1,113 ספרי ילדים עלו למדפים השנה. השפה העברית המובילה – 91% מספרי הילדים הם בעברית; 7% בערבית וספרים מועטים באנגלית וביידיש (האחרונים לרוב תרגומים של ספרי ילדים בעברית).

רוב ספרי הילדים הינם ספרות מקור, ורק 22% מהם הם ספרים מתורגמים. מתוך המתורגמים, אנגלית היא שפת המקור העיקרים, ופחות מרבע (23% מתוך המתורגמים) תורגמו מ-12 שפות אחרות.

מעניין לראות שהתרגומים בסוגה זו הם בעיקר משני סוגים: ספרי נוער (במיוחד פנטזיה) אך גם ספרי ילדים קטנים, במיוחד מרובי תמונות. בספרים אלו התמונות הן העיקר והמסר (במידה ויש) לרוב הוא אוניברסלי, ולכן אין בעיה לתרגמם.

נושאים בספרות הילדים

כמו בפרוזה המיועדת לקהל הבוגר, גם בספרות הילדים רוב הספרים מוקדשים ליחסים בתוך המשפחה. לפחות 180 ספרים עוסקים במשפחה כנושא ראשי, ומהם כ-50 ספרים עוסקים בהורים, בעיקר לגיל קדם-קריאה. 28 ספרים עוסקים ביחסים בין אחים ועוד 37 עוסקים בקשר בין סבים וסבתות לבין נכדיהם. 3 סיפורים הם על התמודדות עם גירושין, ו-5 ספרים עוסקים בנישואין חד-מגדריים. יתר הספרים עוסקים במגוון היבטים נוספים של חיי המשפחה.

כ-30 ספרי פנטזיה יצאו לאור אשתקד לילדים ובני נוער, רובם הגדול מתורגמים מאנגלית. בנוסף, התפרסמו עוד 26 ספרים "דמיוניים", המקבילה לפנטזיה לגילאי קדם-קריאה וראשית הקריאה. לפחות 6 ספרים מתמקדים בחדי-קרן ו-6 בנסיכות.

בעלי חיים תמיד מהווים השראה לכתיבת ספרים לילדים וכ -150 ספרים יצאו בז'אנר זה השנה. אבל גם ערך החברות חשוב וכ - 80 ספרים, רובם לגילאי ראשית הקריאה והיסודי, מתעסקים בנושא זה.

עוד כ-100 ספרי מתח, בלשים ומרגלים יצאו לאור בשנת 2020 והם מיועדים גם לגילאי היסודי וגם למתבגרים.

תחום מתפתח, גם בהשראת המקובל בחו"ל, הוא ספרים לגילאי 15 ומעלה, הנקראים Young Adult. כ-30 ספרים יצאו עבורם שנה שעברה (למרות שקשה להבדיל ביניהם לבין ספרים לצעירים יותר). הם מתאפיינים באורך שונה וברמת שפה בוגרת יותר. הנושאים המרכזיים הם פנטזיה ועיסוק במערכות יחסים בין-מגדריות.

השנה יצאו 61 ספרי קומיקס, ירידה קלה ביחס לשנה שעברה.

גם לפעוטות בגילאי 0-3 יצאו השנה לא מעט ספרים חדשים: 33 ספרי קרטון ו-43 ספרים שמחוברים להם חפצים שונים (בדים, פאזלים, ועוד) יצאו לטובת ילדי הגיל הרך.

ספרי עיון

סוגת ספרי העיון היא זו שנפגעה בצורה הקשה ביותר בשנת הקורונה. ככל הנראה תרמו לכך סגירתם הזמנית או הקבועה של מוסדות מחקר רבים, חוסר הנגישות למקורות מידע מודפסים, אילוצים בשל שינויים בדפוסי כתיבת מחקרים וחששות של כדאיות כלכלית של ההוצאות לאור בזמן מגפת הקורונה.

תחום מדעי היהדות הוא הנפגע הבולט ביתר. בספרייה הלאומית נרשמו במהלך השנה שחלפה 1,660 ספרים בלבד וזו ירידה של 33% ביחס לשנת 2019. ירידה משמעותית במיוחד נרשמה בספרי מחקר בתחומים אלו שיוצאים לאור ע"י האוניברסיטאות, גופי מחקר ומו"לים מסחריים. בתחום מחקר הספרות התורנית היתה ירידה מתונה יותר.

ספרי ביוגרפיות, כמו סוגות הפרוזה והשירה, נשארו ללא שינוי משנה שעברה, ושיעורן היחסי מתוך הספרים עלה ל-4%.

שלא במפתיע, פרסומי גלריות, מוזיאונים וספרי אומנות ירדו ב-43% השנה.

ירידה משמעותית נרשמה גם במדעי הרוח והחברה ובמדעי הטבע. 80 ספרי משפטים יצאו לאור, ירידה ביחס ל-130 שיצאו בשנים קודמות.

הספר בערבית

בשבוע הספר העברי אנו מציינים גם את הפרסומים בשפה הרשמית השנייה, ערבית. השנה יצאו 214 ספרים, כמות רגילה לשנה ועלייה מתונה באופן יחסי לשפות אחרות.

מרבית הספרים המתפרסמים בישראל בשפה הערבית הינם ספרי קריאה ושירה, למבוגרים ולילדים. לפחות 83 ספרי ילדים ונוער יצאו בערבית ו-75 ספרי פרוזה ושירה. ואגב, בין הספרים שאולי מפתיע למצוא תרגום שלהם לערבית הוא ספר תהלים, سفر المزامير, الراعي الملك. הספר יצא לאור בנצרת בהוצאה לאור נוצרית.

ספרי קורונה

מגפת הקורונה השפיעה מאוד על שוק הספרים בישראל וענף המו"לות, בהיבטי כתיבה, ההדפסה, השיווק, ההפצה והמכירות. על אף שתהליך כתיבה והוצאת ספר יכול להיות ארוך למדי, הרי שבכל זאת רבים הספיקו כבר במהלך 2020 להביא את יצירתם, העוסקת במישרין במגפה, אל מכבש הדפוס. לפחות 69 ספרים מודפסים יצאו לאור בשנת 2020 כאשר הנושא הראשי שלהם הוא משבר הקורונה. ביניהם ניתן למצוא 25 ספרי ילדים; 25 ספרי יהדות והלכה בנושאי קורונה; 8 ספרי שירה ופרוזה וגם ספר ילדים אחד בערבית יצא לאור בנושא.

מה כותבים בספרים הללו? ספרי יהדות מתחלקים לשני סוגים: רוב הספרים עוסקים ביישום ההלכה בתנאי קורונה כגון עיסוק בשאלות על מנייני מרפסות, טבילה ללא תחלואה, תיעדוף הלכתי כאשר משאבי הרפואה מצומצמים ועוד. סוג שני של ספרים הם אוספי תפילות לעצירת המגיפה, רובם מסתמכים על תפילות ממגפות שונות לאורך ההיסטוריה.

ספרי הילדים על הקורונה יצאו כבר בתחילת המגפה, בעיקר במטרה לרכך את החששות של הילדים מול האימה החדשה. כך למשל יצאו ספרים המתארים מצב בו ילד בכיתה חולה, הסברים על נחיצות המסכה והתמודדות עם ריחוק חברתי וכדומה. בהמשך השנה נכתבו ספרי ילדים עלילתיים שמתרחשים על רקע "שגרת" קורונה.

כמו כן יצאו לאור גם כמה ספרי פרוזה המוקדשים לקורונה וכן "יומני בידוד" המתעדים את חייהם של הכותבים והכותבות בשנה החולפת.

בנוסף, אולי הודות לתקופות הסגר הממושכות, יצאו לאור ספרי ביכורים רבים בשירה ובספרות מקור, לרבות ספרי העצמה אישית.

בספרייה הלאומית מעריכים כי בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בספרי פרוזה, מחקר וביוגרפיות המתעדות את התקופה המורכבת והייחודית הזו.

מגפת הקורונה הובילה לשינויים משמעותיים בהוצאות הספרים ובדרך מכירתם ושיווקם. סגירת החנויות, סגירת הספריות ופריחת המכירה המקוונת – כל אלו השפיעו לא רק על הקמעונאים אלא גם על המוציאים לאור והמחברים.

לצד סגירת חנויות הספרים הפיזיות, פרחו מאוד אמצעי השיווק הדיגיטליים ומשלוחי ספרים. ספרים רבים שכתיבתם הושלמה לא הודפסו והפצתם נדחתה לשנת 2021. מאידך – הוצאות הספרים המסחריות הגדולות המשיכו להוציא כותרים בכמות הדומה לשנים קודמות, אם כי מורגשת גם ירידה במו"לים הגדולים.

כצפוי, הנפגעות העיקריות הן ההוצאות לאור הקטנות ומכוני המחקר. בנוסף, אנשים פרטיים רבים פנו השנה, הרבה יותר משנים קודמות, לגייס כסף להוצאת ושיווק ספריהם באמצעות מיזמי גיוס המונים. רובם גם העלו את ספריהם במיזמים דיגיטליים. קשה לאמוד תופעות אלו במספרים מוחלטים אך חיפוש של ספרי דפוס חדשים בגוגל צפוי להעלות גם תוצאות ממיזמי headstart ומהדורה דיגיטלית מקבילה.

הספר הדיגיטלי

ב-2020 הורחבה ההוצאה לאור הדיגיטלית באורח משמעותי. טרם נקלטו כל הספרים הדיגיטליים, אולם כבר עכשיו נרשמו 799 ספרים דיגיטליים בספרייה הלאומית, ממו"לים, מוסדות מחקר, אנשים פרטיים ועוד. ביניהם בולטים גם ספרי משפחות ושורשים, המופקים על ידי המשפחה או בסיוע חברות ייעודיות לכך.

עבור רבים הפרסום הדיגיטלי הפך בשנה החולפת להיות כלי הפצה במקום נייר. בולטים בתחום זה הכמות המצומצמת יחסית של ספרי ילדים (8%) לעומת המספר הגבוה של ספרות עיון דיגיטלית (69%).

חלקן של העמותות (43%) גבוה במיוחד, בעיקר בספרי עיון בתחום החברה ישראלית ומדעי היהדות. הוצאות פרטיות (37%) כוללים הרבה ביוגרפיות, ספרות רבנית ומעט ספרי הילדים שיצאו. ההוצאה המסחרית הוציאה את רוב ספרי הפרוזה הדיגיטליים.

הספר המוקלט

388 ספרים מוקלטים הוקלטו על ידי ״אייקאסט ספרים מוקלטים״ במהלך 2020. בחלוקה לקהלי יעד: 55% מהם יועדו לקהל הבוגר; 35% לנוער; ו-10% לילדים. בהשוואה ל-2019, אחוז הספרים לנוער עלה באופן משמעותי ביחס לקהלים אחרים. מרבית ההיצע לילדים ונוער מקורו בעברית: מבין ספרי נוער 83% הם ספרי מקור ובילדים 92%.

מבין ספרי המבוגרים, מדובר ביצירותיהם של 166 סופרים שונים שעלו כספרי שמע. כמחציתם הם ספרים חדשים שפורסמו בדפוס במהלך שנת 2020, 26%והשאר הם ספרים ישנים יותר שפורסמו בעשרות השנים האחרונות ובשנה האחרונה פורסמו גם כספרי שמע. מתוך כלל הספרים שפורסמו השנה בספרי שמע - 58% הינם בעברית במקור השנה גם 9 ספרי שירה מוקלטים עלו לרשת.

במהלך תקופות הסגר "אייקסט ספרים מוקלטים" והספרייה הלאומית הנגישו באופן חופשי ספרים מוקלטים רבים לטובת התלמידים וציבור הקוראים בישראל. פעילות זו התקיימה בנוסף לשיתוף הפעולה במיזם "ספרייה בכיס" בה משתתפים עשרות בתי ספר בתוכניות לעידוד קריאה באמצעות ספרים מוקלטים.

לדברי מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, המודעות הגוברת בקרב הוצאות הספרים למסירת הספרים ושיתוף הפעולה הפורה שלהן עם הספרייה הלאומית, הם שמאפשרים לספרייה לשפר את היכולת ללמוד, להעריך ולהנגיש את המידע החשוב המתקבל מהן.

"באמצעות ניתוח השינויים והמגמות של הספרים שיוצאים לאור, ניתן גם להתחקות אחר דפוסים שונים בתרבות ובחברה הישראלית, לרבות אלו של שנים חריגות – כמו 'שנת הקורונה'. כך למשל, ניתן לראות השנה עלייה גדולה מאוד בסוגות הפרוזה והשירה וכן עלייה דרמטית במספר הספרים הדיגיטאלים וספרי השמע, לצד ירידה בסוגת העיון. תופעות אלו ומגמות חברתיות וטכנולוגיות כמו הקלות שבה ניתן להדפיס, השפעתם של ערוצי הסטרמיניג, האינטרנט והטלוויזיה כמעצבי זהות ותרבות, מחירי הספרים – כל אלו הם כר נרחב למחקר, ללימוד ולעניין רב שניתן למצוא בדוח הספרים השנתי", אומר מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג.  

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו