הזדמנות להפרדת תפקידי היועמ"ש

יו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין: סמכויות היועמ"ש כיום מציבות אותו בניגוד אינטרסים. ללפיד סער ובנט יש יכולת לשנות זאת.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט בסיון תשפ"א

הזדמנות להפרדת תפקידי היועמ"ש-ערוץ 7
אביחי מנדלבליט
צילום: TPS

ההסכם הקואליציוני כולל, לבקשת 'תקווה חדשה' את מהלך פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין הייעוץ לממשלה לבין תפקידו כתובע הכללי.

עורך הדין איל בסרגליק, מומחה למשפט פלילי וצווארון לבן וחוקתי ויו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, מצדד במהלך וקובע כי איחוד התפקידים בידיו של אדם אחד מוביל לניגוד עניינים ואינטרסים המקשה על תפקודו ופוגע במעמדו של היועמ"ש ובאמון הציבור במערכת המשפט כולה.

עד כה מהלך הפיצול לא קרה משום ש"היועמ"ש הנוכחי וקודמיו לא רצו פגיעה בכוח שהוקנה להם", אומר בסרגליק וקובע כי "זו בעיה. הסיטואציה שבה היועמ"ש אמור לייעץ לממשלה איך לפעול, ומנגד מצאנו את עצמנו, לא רק במקרה ראש הממשלה אלא גם בתקופת חיים רמון כשר משפטים, כאשר היועמ"ש בניגוד עניינם כמי שגם מייעץ לממשלה ומנגד מגיש כתבי אישום".

"הדברים באו לידי ביטוי גם בבג"צים מסויימים כאשר ראינו ייצוגים פרטיים של שרים בממשלה, ראינו את הקטטה הילדותית בין נתניהו למנדלבליט בהקשר מינוי שר המשפטים. הדברים הללו פוגעים באמון הציבור במערכת המשפט על כל שחקניה. בנוסף, זה פוגע במובן שחייבת להיות קורלציה והתאמה ולא יעלה על הדעת שעורכי דין פרטיים ייקחו את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה על עצמם כי יש מריבה כזו או אחרת בין היועץ לפלוני ואלמוני".

בסרגליק קובע כי יש לייצר הפרדה מלאה בין היועמ"ש לפרקליט המדינה ולא לקבל מצב שבו הפרקליט נתון תחת פיקוחו וסמכותו של היועמ"ש. "כך היועמ"ש לא יהיה מוחלש אלא מחוזק כי מצד אחד הוא יעשה את הנדרש ממנו ומנגד התובע הכללי יעסוק במה שנדרש לצורך הגשת כתבי אישום".

עוד מוסיף עו"ד בסרגליק ומציין כי העיתוי הנוכחי מהווה הזדמנות טובה מאוד לביצוע המהלך שכן לא ראש הממשלה המיועד, נפתלי בנט, ולא שני שותפיו, לפיד וסער, אינם תחת חקירה פלילית ולא תוכל לעלות טענה לפיה ההצעה נועדה להחליש את כוחו של היועמ"ש בשל כתב אישום תלוי ועומד כלשהו. בנוסף הוא מזכיר כי בשנה הקרובה צפוי היוענמ"ש מנדלבליט להתחלף והצירוף בין שני הצדדים מהווה הזדמנות לייצר מדיניות משפטית טובה יותר עבור הציבור.

בסרגליק מעיר כי גם המתנגדים להצעה אינם מציגים את עמדתם מתוך דוקטרינה משפטית סדורה, אלא מהחשש להחלשת שלטון החוק, ולא מעבר לכך, אך בפועל "שילוב שני התפקידים מציב יותר מדי כוח בידיו של אדם אחד. האדם החזק בישראל הוא היועמ"ש שבכוחו להחליט שנבחר ציבור שנבחר בבחירות דמוקרטיות יוגש נגדו כתב אישום ובשל כך הוא יירד מהתפקיד שלו הוא נבחר. מדובר בכוח רב מדי בידי אדם אחד ומדובר בניגוד ענייני מובנה מהשילוב של התפקידים".

המהלך המוצע לממשלה הבאה הוא מהלך שיחייב התארגנות מערכתית ולא רק הצבעה סביב שולחן הממשלה, אך עם זאת הוא סבור שלא מדובר בהיערכות מסובכת מדי וניתן אפילו לבצע את המהלך למספר שנות ניסיון ולאחריהן לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו של המהלך. להערכתו המקצועית לאחר בדיקה מקיפה שביצע "שום דבר רע לא יקרה מזה, אלא להיפך. זה ימנע ניגוד עניינים מובנה".