הלקח מדחיית הריקודגלים - ריבונות

מזכ"ל תנועת אריאל, דביר עמיאור: עד כה דיברנו על ריבונות ביהודה ושומרון, ומסתבר שצריך לדבר על הריבונות בירושלים.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט בסיון תשפ"א

הלקח מדחיית הריקודגלים - ריבונות-ערוץ 7
הריקודגלים
צילום: גילי יערי. פלאש 90

לקראת ועידת נוער הריבונות שתתקיים מחר שוחחנו עם דביר עמיאור, מזכ"ל תנועת אריאל, על שיתוף הפעולה בין כלל תנועות נוער הציונות הדתית, על הדגשים אותם מתכוונת הועידה להעלות ועל סוגיית הריבונות כיעד ערכי חינוכי ומדיני בישראל.

"אנחנו מדברים על החלת הריבונות של מדינת ישראל על כל חלקי ארץ ישראל, ואם עד עכשיו דיברנו על יהודה ושומרון מסתבר כעת שצריך לדבר על החלת הריבונות בירושלים", אומר עמיאור המוצא עדות נוספת לפגיעה בריבונות ישראל בירושלים בהחלטה שלא לקיים את הריקודגלים במועד שתוכנן. "כשעם ישראל לא משכיל להחיל ריבונות ישראלית בכל חלקי הארץ, צריך להחיל את הריבונות בתוך הבית פנימה".

עמיאור אינו מקבל את הטענה לפיה מדובר בהחלטה שמניעיה ביטחוניים ואבטחתיים בלבד. "אם מדובר בסכנה ביטחונית מצופה מגורמי הביטחון לוודא שמדובר במקום בטוח, לשים יד על הפורעים. הפתרון שאומר ליהודים לא ללכת עם דגל ישראל כדי למנוע עימותים אינו פתרון כי זה לא יישאר שם. הרי אמרו שהסיבה לסערה הם המחסומים בשער שכם, וראו שכאשר הורידו את המחסומים שם הסערה עברה לכל הארץ".

"צריך להפנים שיש לנו כאן מאבק מול אויב. כל עוד זה לא יקרה ניכנס לעוד ועוד סבבים. יש להבהיר שאנחנו מחילים ריבונות בכל חלקי הארץ ושיהודים יכולים לשאת את הדגל בכל מקום לא מתוך התרסה אלא מתוך אהבה", אומר עמיאור המוצא כאמור קשר ישיר בין ההחלטה על דחיית הריקודגלים לבין כנס הריבונות. "במקום שבו לא נחיל ריבונות האויבים שלנו יקבלו מוטיבציה. כבר היום אנחנו רואים את הודעת החמאס שאומר שההתנגדות שברה את הכיבוש הציוני בכל שהריקודגלים נדחה".

על שיח הדו קיום המתעורר בשבועות האחרונים לנוכח הפרעות בערים המעורבות, אומר עמיאור כי "הסיפור הגדול הוא מה שקורה בתוך החברה פנימה. הבעיה שלנו היא לא עם הערבים אלא זה שלעם ישראל לא ברורה הסיבה להיותנו כאן, לא ברורה הזהות היהודית. התרופה לכל זה מתחילה בבירור הזהות היהודית".

ואולם, האם אנחנו לא רואים שדווקא בירורי סוגיות הזהות מעוררות מאבקים פנימיים סוערים המפלגים את העם? "הסערה לא נובעת מהבירור עצמו", הוא קובע. "בשישים השנים הראשונות של המדינה היא הייתה עסוקה באויב חיצוני, עסקנו במאבק על הקיום, בקליטת עליה, בכלכלה ובחברה, ועכשיו אחרי שהמדינה התבססה עולה השאלה של השייכות שלנו אחד לשני ולהיותנו יהודים. זה חלק מהתהליך הגאולי. הבירור אכן קשה, נוקב ומעלה סערות, וחשוב לדעת להשכיל לנהל את הוויכוחים הללו בתוך החברה בישראל מתוך תחושת שייכות ותחושה של אחים".

כאמור, בוועידת הריבונות צפויים להשתתף מזכ"לי שלוש תנועות הנוער המובילות של הציונות הדתית. האם מדובר בראשיתה של דרך משותפת? "אני מאוד מאוד מקווה לשיתופי פעולה. יש הרבה נושאים בקונצנזוס. רוב הנושאים הם כאלה. אני תמיד שמח לשתף פעולה ולהתאחד בדברים שאנחנו מסכימים להם ויכולים להתאחד סביבם, וארץ ישראל היא כזו. גם את הריקודגלים שלוש התנועות הובילו", הוא מזכיר.

עמיאור נשאל עוד אם תנועות הנוער אינן נדרשות שלא לעסוק בסוגיות של ריבונות וארץ ישראל בתואנה שמדובר בפוליטיקה. עמיאור מחדד ומבהיר: "תנועות הנוער אינם תנועות מפלגתיות, אבל אנחנו בהחלט תנועות פוליטיות. ארץ ישראל והמחויבות לה, לתורה ולזהות יהודית הן סוגיות פוליטיות ותנועות הנוער מחויבות לעסוק בסוגיות הללו. תנועות הנוער היו הראשונות שהתייצבו לכל אתגר", הוא אומר ומספר על קשר של בוגרי וחניכי תנועתו עם תנועת הריבונות: "בתנועת הריבונות יש לנו הרבה מאוד חברים ושותפים. יש לנו קשר ישיר לתנועת הריבונות. לפני תחילת הקורונה היה מתוכנן מסע משותף של תנועת הריבונות ותנועת אריאל בקריאה להחיל ריבונות בארץ ישראל. רק הקורונה מנעה את האירוע, אבל בעזרת ה' זה עוד יקרה. אנחנו עוסקים בכך לאורך כל השנה, בין השאר בחיזוק הישוב החדש אביתר ועוד".