בנט, תהיה שמיר

רבים מתקשים לעכל את חילופי הגברי בהנהגת המדינה, לצד רבים המייחלים לרגע ייחודי זה, אבל כולם מחויבים בתפילה להצלחת 'הפרוייקט האלוקי' הישראלי

מנחם רהט , ל' בסיון תשפ"א | עודכן: 17:25

בנט, תהיה שמיר-ערוץ 7
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.

אם לא יתחולל מהפך מפתיע של הרגע האחרון, ייפתח בתחילת השבוע הבא עידן חדש במדינת ישראל. משמר יוצא ומשמר נכנס. ראש הממשלה נתניהו יסיים 12 שנות כהונה רצופות ויפנה את בלפור לטובת ראש הממשלה ה-15, נפתלי בנט.

תהיה זו הפעם הראשונה שעל כס ראש הממשלה יושב יהודי דתי, שומר מצוות, שרואה במדינת ישראל נס גלוי, 'פרוייקט אלוקי', מתת חסד, שעלינו לשמר באהבה רבה.

דווקא ברגע השבעת בנט, לא נשכח את סגולותיו ותרומותיו של בנימין נתניהו לביסוס החוסן הלאומי בתחומים רבים: המדיני, הכלכלי, אולי גם הביטחוני; אך לא נוכל להתעלם מן הרתיחה הפנימית שהוכנסה למחוזותינו, בדיבורים בנוסח "תיכנסו בהם", שמעידים על שני דברים: שנתניהו רואה את ראשות הממשלה כנחלה פרטית שנגזלת ממי שכשל בארבע מערכות הבחירות לכונן כאן ממשלה; ושיש פה היתר מפורש לפרוע פרעות ביריבים הפוליטיים.

2.

עצתנו לראש הממשלה המיועד של כולם – גם של הביביסטים והחרדים, אם ירצו ואם לאו – שלא ללכת בנתיבים אלה, ולאמץ לעצמו דווקא את מודל יצחק שמיר, ראש הממשלה השביעי, איש הימין הלאומי, שכיהן בתפקיד הרם במשך למעלה משש שנים לסירוגין (חלקם בשותפות בממשלות אחדות עם פרס), בשנים 1983-1992. שמיר, שבשנותיו הראשונות נחשב אפור וחסר כריזמה, הפתיע את כולם, כולל נאמניו, בנחישותו ודביקותו במדיניות אף שעל, ובאורח חייו האישיים הצנוע להדהים, שבהגינותו העמיד תמיד את טובתו האישית מחוץ לכל שיקול.

יועצו ומנהל לשכתו ויד ימינו הח"כ לשעבר יוסי אחימאיר, שהיום מבצע סאלטות מורטאלה מחשבתיות עוצרות נשימה, כדי להסביר מדוע בנט אינו ראוי לעמוד בראש הממשלה ומדוע נתניהו צריך להמשיך, היה זה שכינה את שמיר: "איש הסרגל והאמונה, הלוחם הגדול למען ארץ ישראל, שונא סטיות מדרך הישר ונטול סטיות רעיוניות". קח איתך, נפתלי בנט, את התיאור הזה, כדי שיהיה מורה דרך קבוע בהתנהלותך כראש ממשלת ישראל.

3.

אי אפשר להסתיר ששמיר, מה לעשות, לא אהב את נתניהו וגם לא האמין ביכולתו להגן על שלימות הארץ. יהיו שיאמרו ששמיר נטר איבה לנתניהו, מפני שאיים על מעמדו כשהפך להיות יורש פוטנציאלי פופולארי. ייתכן מאוד. אבל דבריו נאמרו בפומבי ואי אפשר להתעלם מהם. למשל התואר 'מלאך חבלה', שהעניק שמיר במו פיו לנתניהו ב-1999.

בהזדמנות אחרת, בראיון לנחמן שי בתכנית 'מה בוער' בגל"ץ, 7.1.1999, הזהיר שמיר במלים אלה ממש: "לנתניהו אין שום דבר שהוא מעל האינטרס האישי שלו, כולל ארץ ישראל". לידיעת הקורא נתניהו וחסידיו, שמוזמנים עכשיו לפתוח במיתקפה - אלא מה? - נגד שמיר המנוח.

4.

שמיר חזה כבר אז את תופעת הביביזם: "היום זה לא ליכוד", אמר וחזר ואמר באותה נשימה שלוש פעמים. שמיר, איש הקו המדיני השמרני, הנוקשה וחסר הפשרות, העדיף אז את אריאל שרון בראשות הליכוד (מה שמוכיח שגם מנהיגים דגולים טועים...). "אני לא חושב שנתניהו יתבלט לטובה בהיסטוריה של הליכוד. להיפך". כמה עצוב לקבוע במבט לאחור, שנבואה זו התגשמה.

ובראיון אחר לאתי אברמוב (21.3.2003), שנתברר בדיעבד כראיון האחרון בחייו, נשאל באשר ליחסו כלפי נתניהו, והשיב: "אני לא אוהב אותו. הוא לא בן אדם". מדהים עד כמה ראה למרחוק.

5.

שמיר, האיש שנמנע מהצבעה על הסכמי קמפ דייוויד (1978) שהוביל ראש הממשלה הליכודי מנחם בגין שבו התחייבה ישראל לאפשר אוטונומיה פלשתינית בעזה וביו"ש, הוכיח שאפשר להיות גם נץ ימני, גם ישר כסרגל: ללא כתבי אישום (ושוב נשלח מכאן ייחולים לנתניהו שיצא זך כבדולח מביהמ"ש), ללא התנתקות וגירוש יהודים, ללא התחייבות בינלאומית לשתי מדינות, ללא הקפאת בניה וגירוש יהודים ממגרון, עמונה, נתיב האבות ועוד, ללא התעקשות שלא להכיר ב-70 המאחזים, ללא הפרת הסכמים שיטתית, ללא עקיפת האמת, ללא הכשרת מנצור עבאס, ללא הפקרת הר הבית והתעלמות מבניית 3 מסגדים חדשים במיתחם הקדוש, ללא לחיצת ידו המגואלת בדם של ערפאת, ללא מו"מ סודי פעמיים להסגרת הגולן לסוריה, ללא תיחזוק הטרור במזוודות דולרים, ללא בגידה שיטתית במפלגות הימין והדרתן מן הממשלה תוך שעטה לחיק השמאל, ללא שיחרור 1,027 מחבלים שחלקם חזרו לטרור, ללא הבטחות סרק על סיפוח בקעת הירדן, ללא הפקרת הנגב והערים המעורבות לכנופיות פורעים, ועוד. כל אלה, יבול של 12 שנה, לא היו עולים אפילו על קצה דעתו של שמיר.

6.

ועם כל זאת, נתניהו, הנפרד לשלום מבלפור, ראוי להכרת הטוב. הוא היה בהחלט גם 'מלאך מושיע'. תרומתו למדינה לא תישכח.

אבל, את האורות ליוו צללים. ואלה החמירו משנה לשנה, עד שהאיש הפך מנכס לנטל. על כן יש במקומותינו כאלה המברכים על חילופי הגברי הצפויים בשבוע הבא, ומאמתים את היסוד הדמוקרטי שניסח אריאל שרון: 'החיים הפוליטיים הם גלגל ענק: פעם אתה למעלה ופעם למטה'. 12 שנה ברציפות נתניהו היה על הגלגל ועוד 3 שנים בין 1996 ל-1999, ובסך הכל 15 שנה (שזו תקופת הכהונה הארוכה ביותר של ראש ממשלה בישראל); ויש טוענים שטובת המדינה שמתנהלת זה שנתיים בלי תקציב ובלי ממשלה נבחרת בעלת רוב בכנסת, והצורך בריפוי החברה שעברה בהנהגת נתניהו תהליכי שיסוי וקיטוב, פולחן אישיות מגלומני וביזוי שיטתי של האמת, מחייבים פרידתו מהגה השלטון. כולם מאחלים לו חיים ארוכים בארצות החיים, אך גם זוכרים שבתי הקברות מלאים כידוע אנשים שחשבו – הם עצמם או חסידיהם - שאין להם תחליף.

אין ספק שכולם מוּנָעִים מכוחה של אהבת ישראל כנה. הא ותו לא. ועל כן מחוייבים אלה גם אלה לייחל בפני בורא עולם: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.... הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָמֵן סֶלָה".

(באדיבות שבועון מצב הרוח)