
אני איש ימין. הייתי שותף להקמת בית ספר שדה בשומרון שכל ייעודו לקרב אנשים לאזורי ההר, כתבתי את שני הכרכים עבי הכרס של "המדריך למטייל בשומרון", אני הילד הראשון בפדואל שבשומרון. רוב ערכי הימין הם ערכי.
נעצור כאן. בחיי שאני לא כותב זאת כדי להלל את עצמי אלא כדי לבקש הקשבה. כי לדעתי חלקים גדולים בימין נסחפו לחלוטין.
הכאב מובן. באמת. אבל אני מרגיש כמו כשהבן הקטן שלי קם באמצע הלילה צורח וצורח והוא לא מוכן לשמוע שום דבר ושום כלום והדרך היחידה היא פשוט לצאת איתו בשלוש בבוקר החוצה רחוק רחוק כדי שיצא מהלופ שהוא נכנס אליו. להכניס אותו לפרופורציה.
ואני מרגיש שהימין איבד פרופורציה.
ימין יקר. זה כבר לא מצחיק. האיומים על חברי הכנסת מהימין הפכו ממרומזים, לאיומי חיים של ממש. מאות איומים על החיים ואיחולי מוות שחיטה ושריפה. ודאי שזה רק הקצוות. אבל על זה כבר נאמר: "חכמים היזהרו בדבריכם". רק לעתים נדירות מובילי הדעה הם גם מבצעי מעשי הנבלה, לרוב אלו אנשים רופפים שלקחו צעד אחד קדימה את האווירה הציבורית.
ורבים מהימין משדרים כעת אווירה של חורבן בית שלישי. של לשרוף את המועדון.
נכון, יש לימין סיבות. טראומת גוש קטיף שרמסה את דעתו וכבודו של חלק מהציבור הזה עדיין צרובה בדמו. הוותיקים יותר זוכרים את הקריסה המדממת של הסכמי אוסלו. וכמובן פרעות תשפ"א של הערבים לא מוסיפות.
אבל יש כאן היסחפות מוחלטת. לא היסחפות בקצה, אלא במיינסטרים. אני מדבר עם חברים קרובים, עם משפחה. רבים מהם באמת בטוחים שמדובר באסון גדול ונורא. כמובן שהם מגנים כל אלימות- אבל זה לא משנה. כי ברגע שיש אווירה ציבורית של "הגב לקיר" ואסון שאין שני לו, אז הכוחות הפרועים והצעירים הלהוטים כבר נסחפים מעצמם.
אני שואל בכנות- זה באמת נראה לכם כמו חורבן? ארבעים אחוז מתושבי ישראל הם מצביעי מרכז שמאל- נראה לכם שלהדיר אותם לנצח מכל ממשלות ישראל יעשה לנו טוב?
ומה קרה? קצת אופוזיציה? יהיה כזה נורא כמה רגעים של חשבון נפש? אתם באמת בטוחים שהממשלה הזאת שרובה ימין תעשה את אוסלו שתיים?
ברשותכם אשיב פה לכמה טענות נפוצות שמנסות לשכנע אותי שכשתעלה הממשלה הזאת הכל יקרוס: "זו גניבת הבחירות הגדולה בהיסטוריה!"
ובכן רק אם ההיסטוריה של העם היהודי מתחילה לפני שנה וחצי. תזכורת: עמיר פרץ גילח את שפמו ונשבע בשידור חי שלא ישב עם ביבי ופחות מחודש אחר כך נכנס לממשלת נתניהו לתדהמת מאה אחוז ממצביעיו. כנ"ל בני גנץ. אז הימין התייחס לזה בחצי חיוך כאילו מדובר בפלמחניק שסוחב תרנגולת מהלול, אבל עכשיו – הו לא, התרמית הגדולה בהיסטוריה.
"גם השמאל הפגין בבלפור! מה שעושים כרגע זה שוב סתימת פיות לימין!"
גם אז כתבתי נגד ההסתות בהפגנות וחטפתי משמאל. להפגין זה מעולה. גם הפגנות לא נחמדות בעליל זה סבבה. אבל איומי החיים שיש כעת על סילמן, אורבך ושות' זה כבר נורא ואיום.
"זו לא ממשלת אחדות! היא מחרימה ציבורים שלמים!"
נכון. זו לא ממשלת אחדות. חסרים הקולות החשובים של הציבור המסורתי החרדי ועוד... אבל, וזה אבל גדול: הממשלה הזו לא החרימה אותם. ההיפך. אם החרדים אומרים "רוצה אני"- מחר בבוקר הם בתוך הממשלה- אבל הם לא מוכנים. אם יש ראש אחר מהליכוד- כבר מזמן הייתה פה ממשלה עם הליכוד.
"זאת ממשלת שמאל קיצוני!"
קודם כל למרות שאני איש ימין אני מתעב את השימוש במילה שמאל ככינוי לכל מה שפסול. יש לשמאל ערכים מצוינים, וגם כמה מחשבות שנראות לי תלושות מהמציאות ועוד כמה מחשבות שמאל קיצוניות שממש מפחידות אותי. אבל שמאל זה לא קללה. ולעניין השאלה: הממשלה איננה שמאל. יש בה שלוש מפלגות ימין, ועוד אחת מרכז מובהקת (כחול לבן שיש בה לא מעט ח"כים ימניים) ועוד מרכז שמאל. עיון מדוקדק יראה שהממשלה היוצאת או זו שנתניהו תכנן הייתה שמאלית יותר.
אני לא בהכרח בעד הממשלה המסתמנת. אני לא בהכרח חושב שהכל ורוד. הקריאה שלי היא פשוט להיכנס לפרופורציות. לשתות מים.
להבין שלא יקרה כלום מישיבה באופוזיציה. להבין שאולי הימין לא אוהב מה שקרה- אבל אסון לאומי זה לא. ובעיקר אני פונה אל המשפיעים והמחנכים מהימין: להירגע ולהרגיע. מהר.
נ.ב.
אבקש מראש לחסוך ממני את הקריאות להן אני זוכה בשפע בזמן האחרון: חנפן, תמים, חד-קרן, רד מהארץ, אידיוט שימושי ועוד.
מוזמנים להתעצבן בצורה עניינית יותר, או למצוא קללות חדשות ויצירתיות יותר.
נתנאל אלינסון (37) הוא ראש מדרשת הערבה. מתגורר עם אשתו וחמשת ילדיהם בישוב ספיר בערבה.