לוחמי מג"ב בלוד
לוחמי מג"ב בלוד צילום: Yossi Aloni/Flash90

כשמדברים על שמירת החוק והסדר במדינה מתוקנת, נוהגים להזכיר את "משולש האכיפה" – משטרה, תביעה ובית המשפט. כדי ששלטון החוק יחול בצורה מיטבית על האזרחים יש צורך במשטרה שתחקור ותביא ראיות, פרקליטות שתהפוך אותן לכתבי אישום קוהרנטיים ובית משפט שיכריע בדין.

הזרימה הרציפה והתיאום בין שלוש הצלעות שמרכיבות את המשולש הכרחית. לכן, כה מעורר התפעלות התיאום של כל הגורמים הללו בכל הקשור למיצוי הדין עם פורעי לוד.

שלושה שבועות אחרי שהלהבות הגבוהות בעיר החלו לגווע, מהנתונים בשטח נראה שכל הצלעות פועלות בתיאום מושלם: בפרקליטות לא הגישו ולו כתב אישום אחד, המשטרה חוקרת מקרים בודדים כמי שכפאה שד ובתי המשפט אפילו לא זכו להיכנס לעניין.

"לא יכולים לייצר כתבי אישום יש מאין"

ימים ספורים אחרי פרוץ הפרעות ברחבי ישראל פרסמה פרקליטות המדינה הודעה מיוחדת לתקשורת, שבה היא מבהירה כי היא מבינה את חומרת המצב ואת תפקידה בהרגעתו, והבטיחה טיפול מהיר וחמור במתפרעים. "אנחנו רואים בחומרה רבה התנהלות של הפרות סדר ופגיעה באנשי כוחות הביטחון, ונפעל בנחישות ביחס לכל פורעי החוק", לשון ההודעה, שבה גם הופיעה ההתחייבות: "תיקי החקירה מאירועי הימים האחרונים יתועדפו ויטופלו באופן מיידי על ידי פרקליטים ייעודיים".

ואכן, במהלך ימי הדמים ובימים שלאחריהם הקפידה הפרקליטות להודיע מדי כמה ימים על כתבי אישום חדשים שהגישה נגד פורעים, כמובן תוך הדגשת ההקבלה "ערבים ויהודים". נכון ליום חמישי האחרון הוגשו בכל מחוזות הפרקליטות 199 כתבי אישום נגד 313 נאשמים במסגרת הפרעות. עם זאת, רק כ־20 מתוכם כללו סעיף של מעשה טרור, אשר מחמיר את העונש, וכ־40 הואשמו במניע גזעני – חלק מהם בנוסף על סעיף הטרור. מתוך כתבי האישום שכללו סעיפי טרור וגזענות, לפחות שלושה הוגשו נגד יהודים שהשתתפו בהתפרעויות ובלינץ' בבת ים.

אלא שבדיקה מעמיקה יותר של כתבי האישום מעלה נתון מפתיע, שלא לומר מטריד. על אף ההתפרעויות הקשות שאירעו בעיר לוד, המוקד החמור ביותר של אלימות נגד יהודים, כמעט לא הוגשו כתבי אישום נגד הפורעים בעיר. "עד היום הגיעו אלינו שני תיקים, ובאחד אישרנו מניע גזעני", מודה גורם בכיר בפרקליטות. יש לציין כי מי שמופקדת על תיקים שבהם יש חשד למעשה טרור או מניע גזעני היא המחלקה לתפקידים מיוחדים. עבירות ללא הסיווג הזה מטופלות בפרקליטות המחוז. גורמים במחוז מספרים על עוד שישה תיקים שהגיעו מהמשטרה בימים האחרונים, אך מוסיפים שהטיפול בהם יארך עוד זמן מה, מפני שהחשודים אינם נתונים במעצר – דבר המסרבל את העבודה על התיק.

בפרקליטות המדינה מתנערים מהאחריות על מספר כתבי האישום, וטוענים כי הבאת ראיות ותפיסת החשודים הן תפקיד שמוטל על המשטרה. "כשמגיעים אלינו תיקים אנחנו מגישים כתבי אישום", אומר הגורם הבכיר בפרקליטות. "האירועים המתוקשרים כמו שריפות רכבים, בתי כנסת וירי, שיכולים להתאים בעיניי למניע גזעני וטרור, לא הגיעו אלינו. יכול להיות שעוד יגיעו, יכול להיות שעוד עובדים על זה, אבל כרגע אין לנו".

הגורם מוסיף וטוען כי אין בידי הפרקליטות הכוח להנחות את המשטרה להגביר את המאמצים בתחום, וגם אין זה מתפקידה. "אין לנו יכולת לראות תמונה כוללת של הידיעות המודיעיניות והתשומות של המשטרה בכל רגע נתון. זו חריגה מתפקידנו. לא נכון שהפרקליטות תגיד למשטרה מה לעשות", דברי הגורם.

בפרקליטות מודעים לפער שקיים בין מספר כתבי האישום בלוד ובין ההצהרות הנחושות שפורסמו במהלך ימי המבצע, אך טוענים כי מבחן התוצאה אינו בידם. "אין לי יכולת לייצר הרתעה מול תושבי לוד שהתפרעו לכאורה יש מאין, אני חייב ראיות", אומר הגורם. "ברגע שיש תיקים אנחנו מגישים. אני חושב שהתביעה שלנו היא מאוד אפקטיבית ומרתיעה, ברגע שמגיעים אלינו תיקים".

משטרת ישראל עצמה מסרבת למסור נתונים ספציפיים על פעילות של חקירות ומעצרים בלוד בעקבות הפרעות. היא מפנה לנתונים הכלליים של מבצע "חוק וסדר" שהסתיים לא מכבר, שכוללים גם פעילות איסוף נשק ומעצרים שאינם קשורים ישירות לפרעות האלימות בחודש שעבר.

המשטרה בחרה במסלול הקל

עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, לא מקבל את ההתנערות של הפרקליטות. "יש כאן שאלה של מדיניות, שזה דבר שבהחלט צריך להגיע מלמעלה", הוא אומר. "קודם כול, לדרג המדיני בהחלט הייתה צריכה להיות כאן אמירה ברורה. אבל גם אחרי שאין את זה, הפרקליטות בהחלט מחליטה מה הם סדרי העדיפויות שלה, ואם זה היה חשוב לה הייתה יורדת הוראה ברורה למשטרה לחקור ולמצוא חשודים כדי להעמיד אותם לדין. מול נתונים כל כך חריגים בלוד, קשה שלא לחשוד בכך שיש כאן התנהלות מתוך רצון 'להרגיע את השטח'".

בעיני גרבר, תמונת האכיפה נגד פורעי לוד היא הוספת חטא של המשטרה על פשע ההפקרה של התושבים בזמן אמת. "עיון בכתבי האישום שהוגשו בכל הארץ מעלה תמונה מדאיגה", הוא אומר. "הרבה מהאישומים נוגעים לתקיפת שוטרים, או לאירועים שבהם המשטרה נכחה והשוטר תפס בזמן אמת את הפורעים. אירועים כמו הפגנות או התגודדויות שהיו מתוחמים וסטטיים. מה שקרה בלוד זה בעצם כשל כפול של המערכת: פעם אחת הם לא היו שם כדי להגן על התושבים, והפורעים הסתובבו והזיקו באופן חופשי, ופעם שנייה הם גם לא יודעים להגיש היום כתבי אישום נגד אותם פורעים כי אין להם את המסלול הקל של שוטר שתפס על חם. את המודיעין והמשאבים הכבדים הם לא מפנים לשם".

התירוץ של הפרקליטות בדבר משאבי אכיפה וסדרי עדיפויות – שהוא רע כשלעצמו – יכול היה להישמע אילולא קם חמ"ל אזרחי שכבר עשה בשביל המשטרה חלק גדול מהעבודה. התארגנות של תושבי לוד עצמם, ארגון 'עד כאן' ועמותת 'חננו' פעלו תוך כדי הפרעות במטרה לדווח על פעילות טרור בעיר ולמפות אותה. עם שוך הפרעות היא משקיעה משאבים רבים באיסוף תיקי ראיות על פורעים ערבים. "כששמענו על הפרעות בלוד לא יכולנו לעמוד מנגד", מספר גלעד אך, מנכ"ל 'עד כאן'. "יצרנו קשר עם החמ"ל של לוד והתחלנו בפעילות של מעקב אחרי קבוצות פייסבוק סגורות של תושבים ערבים בעזרת דוברי ערבית משלנו, והתראה על אירועים מתוכננים שם. בנוסף לכך אספנו את כל החומרים מתצפיות, צילומי וידאו וסטילס, מצלמות אבטחה וכל סוגי התיעודים למאגר אחד. אחרי שהפרעות הסתיימו התחלנו לעבוד על המאגר הזה".

בשלב הזה נכנס לתמונה היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד יוסף אקרמן. מתוך הכמות האסטרונומית של התיעודים, הצליחו לזקק בארגון כ־130 זיהויים של פרצופים או מספרי רכב שמקושרים לפעילות אלימה בעיר. אלה יכולים להיות חמושים שתועדו עם כלי נשק, כלי רכב שמהם יצאו כמה פורעים כדי לשרוף כלי רכב אחרים או חשודים חשופי פנים שמכינים בקבוקי תבערה. במסגרת העבודה המאומצת עד כה, הגיעו לגמר 40 תיקי ראיות לעבירות חמורות שבהם מתועדים חשודים עם פרטים מזהים, מעשה העבירה, המיקום המדויק וזמן הביצוע. את רוב התיעודים האלה העביר הארגון למשטרה יחד עם תלונות שהגישו הנפגעים, אך כפי שניתן היה להבין כבר קודם, לא נעשה איתם גדולות ונצורות.

"למעט מקרה אחד, אנחנו לא יודעים על התקדמות מכל סוג שנעשתה עם התיקים שהכנו", מספר אקרמן. גם המקרה הזה, יש לומר, לא מרשים במיוחד. "בחור מלוד הלך ליד מסגד עומרי וחטף מטר של אבנים. הוא התלונן במשטרה, ואחרי כמה ימים קיבל הודעה שהתיק נסגר. נכנסנו לתיק הזה, וגילינו שיש סרטון שמתעד את האירוע בצורה מפורטת. העברנו את הסרטון למשטרה, הייתה פנייה לשר לביטחון פנים, ולאחר זמן קצר הוא קיבל טלפון ממפקד תחנת לוד שהתיק נפתח מחדש. זה מקרה אחד של תיק שהיה יכול להיסגר בגלל היעדר ראיות והצלנו אותו, אבל מזה אתה מבין את עומק החידלון. רק במקרים שיש תלונות של תושבים פותחים תיק, וגם אז ראינו מה כוחות החקירה שמושקעים".

מבחינת אקרמן ו'עד כאן', המלחמה האמיתית שלהם תתחיל רק בעוד חודשים אחדים, כאשר התלונות שהוגשו ייסגרו מטעמים שונים. "אנחנו מזהים שהמשטרה מעוניינת להרגיע את הרוחות ולהימנע מלשים יד על הפורעים", הוא אומר. "יש להם את הזמן, ולהערכתנו הם ממתינים עד יעבור זעם, וכשתשומת הלב תוסט לדברים אחרים הם יסגרו את התיקים מחוסר עניין לציבור. אז אנחנו ניכנס עם החומרים המסודרים שאספנו, נגיש ערר על הסגירות וכך נוכל להניע מחדש את התהליכים. לצערנו אנחנו במצב שאנחנו צריכים לכפות את המשטרה לאכוף את החוק".

להחמיר בעבירות הקלות

לצד המחדל שבמיצוי הדין עם הפורעים בלוד, גם האחוז הקטן יחסית של אישומים שבהם נוספו אלמנטים של מעשה טרור או רכיב גזעני עורר ביקורת בקרב חלקים מסוימים בציבור. שאלת הרכיב הגזעני, שרלוונטי רק בעבירות שעונשן עד עשר שנות מאסר, כבר נידונה בהרחבה סביב כתב האישום שהוגש נגד מבצעי הלינץ' ביפו, ובפרקליטות הסבירו שבהעדר סממן מזהה אצל הנתקף קשה לייחס לתוקפים מניע גזעני. בתשובה לשאלתנו, מסביר עו"ד שלומי אברמזון מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות גם את השימוש החלקי שנעשה בחוק הטרור, שרלוונטי בעיקר לעבירות חמורות יותר.

"ההנחיה שנתנו כהוראת מטה למחוזות השונים בפרקליטות ולמשטרה, עוד מתקופת הסרטונים בטיקטוק, היא כן ללכת בחקירה לכיוון של חוק הטרור, ואנחנו גם מעמידים על כך לדין", הוא מדגיש. "כל המחוזות מונחים לעבוד מולנו בתיקים שיש בהם סיכוי לסעיף של טרור או מניע גזעני כדי שתהיה מדיניות אחידה, ונוכל לכוון לשימוש הנכון בסעיפים הללו. סעיף הטרור יותר רחב ממניע גזעני, כי הוא כולל פרט לאלמנט של גזע גם אלמנטים של דת או לאום או כל קבוצה אחרת.

''צריך להוכיח שהמניע של התוקף היה להטיל אימה, המטרה שלו הייתה לגרום לקבוצה המותקפת את אחד מהדברים המפורטים בחוק ושהמעשה שנעשה עומד ברף החומרה שנקבע. אם יש לנו את התנאים האלה אנחנו מעמידים לדין. עשינו את זה בירושלים, בעכו ובבת ים, ונעשה את זה בכל מקום שיהיו לנו ראיות למעשה טרור. זה נראה לנו נכון כמדיניות, לאור הסיטואציה המטורפת שמדינת ישראל הייתה בה. כמובן שבתקופה כזאת קל לנו יותר לעמוד על התנאי של המטרה".

גם בנקודה הזאת, עו"ד גרבר סבור שהמדיניות של הפרקליטות שגויה. הוא משתמש בתאוריית החלונות השבורים כדי להסביר את עמדתו. "כשיש לך מעשי רצח בעיר מסוימת, המחשבה הראשונית היא שאת כל משאבי החקירה והאכיפה אתה צריך להפנות לשם", הוא מסביר. "אבל תאוריית החלונות השבורים, שג'וליאני יישם בניו־יורק, גורסת בדיוק ההפך – אם תשים את הדגש על העבירות הקטנות ותפעיל שם יד ברזל, הפשיעה כולה תיעלם. אני הייתי מצפה שחוק הטרור והמניע הגזעני יופעלו על האישה שסימנה לפורעים איזה רכב שייך ליהודים כדי שישרפו אותו, או על מי ש'רק' ירה זיקוק, כדי לבער את הנגע הזה לחלוטין. רק זה ירתיע את הפורעים ואת הסביבה שעודדה אותם, ויחזיר את הביטחון לתושבים".

ממשטרת ישראל נמסר: "במשטרת ישראל עדיין מתנהלים תיקי חקירה רבים הנוגעים למהומות בלוד והטיפול בהם נמשך. עד כה הסתיים הטיפול בשבעה תיקי חקירה שבהם הוגשו כתבי אישום על ידי הפרקליטות והתביעה המשטרתית. תיקי חקירה נוספים הועברו עם סיום החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות והתביעות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו