קורח ועדתו - אם כל חטאת

חומרת חטאיו של קורח ועדתו הייתה גדולה ומסוכנת בהרבה מזו של חטא המרגלים והעגל, בשל הניסיון לערער את יסוד האמונה בקב"ה ומשה כשליחו.

פרופ' אבי לוי , א' בתמוז תשפ"א

קורח ועדתו - אם כל חטאת-ערוץ 7
פרופ' אבי לוי
צילום: דוברות שאנן

מתי מנהיג מרגיש שהגיעו מים עד נפש והוא לא מסוגל יותר לשאת את המונהגים שלו, מהי נקודת השבר שמעבר אליה הוא כבר מרגיש שהוגדשה הסאה, שאין אצלו מקום לסנגר ולבקש טובות עבורם?

קורח יצר מחלוקת קשה בעם, כאשר הוא מסית את התקשורת ופועל באופן מניפולטיבי על מנת להשפיע על דעת הקהל, לגעת בנקודות החולשה של החברה וללבות את אש השנאה והקינאה. קורח משך אחריו 250 אנשים טובים וחשובים ומייצר מעין מפלגה קטנה, אבל רעשנית, שמנצלת כל האפקטים האפשריים כדי ״להדליק״ את הציבור, ומאיימת להבעיר את העם כולו.

למרות המשבר הפוליטי וניסיונות המרד והחתרנות, משה רבנו הוא מנהיג שמתערב לטובת העם ומתחנן על נפשם בחטאי העגל והמרגלים. ועם כל זה אנו שואלים היכן נעלמה רחמנות הרועה? מדוע משה לא נתן לקורח ועדתו הזדמנות לחזרה בתשובה, חרג ממנהגו כשהוא דורש עונש חמור וגם קובע אותו בעצמו.

במה שונה חטא קורח ועדתו משני החטאים האחרים: עגל ומרגלים, שבפעם הזו משה נקט בתקיפות חריגה? קיים שוני מהותי בין חטאי העגל והמרגלים לבין חטאם של קורח ועדתו. הראשונים, על אף חומרתם הגדולה היו חטאים נקודתיים שלא ניסו לערער מן היסוד את אושיות האמונה והבסיס לקיומו של העם היהודי, ואפילו חטא העגל לא ערער על העובדה כי משה פועל בשליחות ה׳.

לכן משה נלחם והתפלל והתחנן למען עם ישראל כי ידע שאם ה׳ סולח, וגם אם החוטאים הישירים יפגעו, זה עדיין לא מערער את יסוד האמונה בה׳ ובמשה כשליחו. קורח הוביל מחלוקת שהחלה לערער את כל יסודות האמונה, כי אם משה קובע מדעתו ולא מרצון הבורא, אז מה יסוד האמונה בתורה מן השמיים שעוברת ממשה רבינו לדורות הבאים? קורח החל ללבות אש על ידי לעג במצוות שמשה לכאורה המציא: האם בגד שכולו תכלת חייב בציצית? האם בית מלא ספרי תורה חייב במזוזה? ועוד. דברי הלעג מתחילים לנטוע בעם עמדות חדשות כאילו המצוות זויפו. התורה היא באמת מאת ה׳ אבל במעבר שלה לעם ישראל על ידי משה הוא מואשם לכאורה בזיוף ושהוא לקח את הדברים רחוק מדי.

התפשטות גישתו של קורח משתלטת על העם עלי ידי אדם שמגיע מהאלפיון העליון לכאורה. מדובר באדם עשיר, פיקח ומורם מעם, ולכן השפעתו מוחצת. במצב הזה, אם האש לא הייתה נכבית מיד, במעמד מרשים ודרסטי, הקב"ה היה צריך לחסל את כל עם ישראל.

לכן באה תגובתו הקשה של משה, בניגוד לטבעו והתנהלותו, ולא רק שלא חמל והתפלל עליהם אלא תבע ודרש עונש חמור ומיידי. ה׳ שומע לו, והאדמה פוערת פיה ובולעת את קורח ועדתו ברעש גדול באירוע דרמטי ומכונן בפני העם כולו.

קורח העמיד על המאזניים את האמת האלוקית של תורה מן השמיים, כולל התורה שבעל פה, וכל מה שמשה פירט בתורה, מעבר לעשרת הדיברות שנאמרו על ידי ה׳ באופן ישיר.

ההלם בעם בעקבות העונש החמור, העיר את העם מהפרופגנדה הנגטיבית של קורח והשפעתה. כדי להיות ראוי להנהגה, ראשית כל חייב מנהיג לאהוב את עמו, אבל, עם כל אהבתו של משה לעם, ישנם רגעים שהוא צריך לחתוך ואם צריך אף לחתוך בבשר החי.

כך זה גם בחינוך. צריך לדעת מהם הקווים האדומים והגבולות הברורים שצריכים להציב מול המתחנכים. רק גבולות ברורים יעזרו למנהיג למצוא את המינון הנכון לשלב בין אהבה, חמלה ותוכחה שיהוו את התמהיל הנכון להצלחה בהנהגה ובחינוך.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא האקדמית לחינוך שאנן בחיפה