זהו לא שיר פרידה

המצב נראה די גמור, מחר אחר הצהרים תקום כנראה ממשלה אחרת שאף אחד מאיתנו לא חלם עליה – "אשר לא צוויתי ולא דברתי ולא עלתה על ליבי".

ביום ראשון גם יסיים לעת עתה את כהונתו, ראש הממשלה נתניהו.

אודה ולא אבוש, אני חושש מפני הבאות. לטעמי, בחירות (5!) עדיפות שבעתיים על הממשלה הפריטטית הנוראית! שהקמנו עם גנץ ומסיימת כעת תפקידה, ועדיפות עשרות מונים על הממשלה החדשה הבעל"ר (הבאה עלינו לרעה חס ושלום) עם השמאל, הערבים ועלי התאנה הכמושים.

ובכל זאת, יש גם את חצי הכוס המלאה בהליכתנו לאופוזיציה (בתקווה שזה יהיה קצר בעז"ה). חלקנו שכח את מי הוא מיועד לשרת, חלקנו נח על זרי הדפנה וחלקנו התרגל לשבת על סיר הבשר ועשן התבשיל ואדי היין טשטשו עבורנו במעט את אלו שזקוקים לנו יותר מכל. זו דמוקרטיה. ועל אף שאין חולק על כך שמדובר בממשלה מנוולת ברשות החוק, שגנבה לנו ממש כרבע מיליון קולות שנועדו לממשלת ימין בלבד!, אופוזיציה היא לא מילה גסה. אם לוקחים אותה ברצינות אפשר להפוך אותה למקור לגאווה ולתרומה אדירה למדינת ישראל.

אבל הכי כואב לי, אפילו מעבר לחששות הכבדים מהממשלה החדשה הזו, זה על אדם אחד! שלא יוצא מהלשכה עקב רצון העם, אלא רק בגלל 12 גנבים קטנים שלא אכפת להם מאף אחד מאיתנו, חוץ מעצמם.
אחד. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמכהן ברצף שתים עשרה שנה כראש ממשלת ישראל.

מצד אחד, מנהיג נבחר ומוערך ביותר עם תמיכה ציבורית עקבית ואף עיקשת של כחצי מהעם, ומצד שני, המנהיג הנרדף ביותר שהיה כאן אי פעם.

אחד, שמורשתו שעיצבה כאן זן חדש של מנהיגות אמיצה, (טרום כתבי האישום התפורים והבזויים שנולדו רק כדי להפיל מנהיג בלתי מנוצח), הינה מורשת של אהבת העם והארץ על אף כל המחלוקות, מורשת של שלום תמורת שלום ועוצמה מדינית וצבאית שמעולם לא היתה כאן. מורשת של נחישות ואובססיביות להשיג לטובת המדינה והעם שלו את מה שצריך, גם אם זה אומר לעקוף מעצמות על, שהתרגזו מכך מאוד, לצאת מהקורונה הארורה, ראשונים ובגאווה.

הכי כואב לי עליו. אני לא מוכן שיעזוב כעת. אני מקווה שימשיך להנהיג אותנו מתוך ממשלת הצללים באופוזיציה עד להפלת הממשלה הרעה הזו. הוא יהיה יו"ר אופוזיציה מעולה שאני בוטח בו כי מצד אחד יסכל כל יוזמה מסוכנת של ממשלת השמאל, ורבות הסכנות המתהוות בה לצערי, ליהדות ולדמוקרטיה, ומצד שני יאתגר אותם לעשיית טוב לעמנו ומדינתנו.

זהו לא שיר פרידה! הוא חייב לנו ואנחנו חייבים לו את ירידתו מהבמה הפוליטית המפוארת שיצר, בצורה מכובדת ובעיקר בצורה דמוקרטית. זה עדיין לא קורה כעת. זה אומנם חוקי אבל ממש לא דמוקרטי.

איך נותנים למנהיג כזה ללכת רק בגלל שראש מפלגה אחד עם 6 מנדטים רוצה לנקום בו אישית. רק אישית. וראש מפלגה שני עם 6 מנדטים תאב לכוח ולשררה ולא אכפת לו לגנוב קולות בדרך לראשות הממשלה.

היום, רגע לפני הפסקה (קצרה בעזרת ה') בכהונתו כראש ממשלת ישראל הטוב ביותר שהיה כאן אי פעם, אני מבקש לומר לו:

תודה!
תודה על העלאת קרנה של ישראל בעולם בתחום המדיני, הביטחוני, הבריאותי והכלכלי.
תודה על תעצומות הנפש מול הרדיפה הבלתי פוסקת מצד השמאל, התקשורת ומערכת המשפט.
תודה על כך שתמיד נתת לכל אחד מאיתנו להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, שדיברת אלינו בגובה העיניים, שלא נכנעת ונלחמת כאריה מול מנהיגי העולם על הזכות שלנו לבנות, להיבנות, לחיות ולשגשג בכל! ארץ ישראל.
תודה על כלכלה פורחת, יציבה, משגשגת שממשיכה להדהים את העולם.
תודה על שהפכת את עם ישראל לשם דבר בעולם כולו, בתחומים רבים.
תודה שספגת את השנאה וההתנשאות כלפינו, שכוונה אליך במטרה לפגוע בנו.
תודה שאתה נשאר.
אני יודע שתילחם ואנחנו לצידך.
תודה שתחזור, להמשיך ולהנהיג את הספינה השברירית הזו ביד בוטחת במים הסוערים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.