משפטנים כבני אדם

קו ישר עובד בין התנגדות היועמ"ש ואנשי לשכתו לפיצול התפקיד לבין בחירת נציב שופט לביקורת על השופטים

עו"ד יותם אייל , ד' בתמוז תשפ"א

משפטנים כבני אדם-ערוץ 7
עו"ד יותם אייל
צילום: עצמי

חמש שנים וחצי, חמש וחצי שנים חיכתה בקשה פשוטה לרשות ערעור בפני השופט מלצר, חמש וחצי שנים שלכל הדעות אינם זמן סביר לקבלת החלטת ערעור בתיק אשר הגיע לסיומו.

תלונה שהוגשה בנושא הגיעה אל נציב תלונות השופטים אורי שוהם אשר למעשה מהווה את הגורם היחיד אשר אליו יכול לפנות האזרח אשר ניצב בפני התנהלות לא תקינה של שופט.

שוהם מצא כי אכן מדובר בזמן לא סביר אך קיבל את הסברו של מלצר כי היה שרוי בעומס מיוחד ולכן לא מצא פנאי לדחות את בקשת הערעור, דחייה לקונית אשר אינה אמורה לקחת זמן ובטח לא חמש שנים וקבע כי אמנם התלונה מוצדקת אך אין לפעול בנושא כנגד מלצר.

אין זו הפעם הראשונה שבה נציב תלונות הציבור על שופטים מוצא תלונה מוצדקת אך בוחר לקבל תירוצים אשר אינם מתיישבים עם ההיגיון הסביר, לפני כשנתיים הגיש הפורום המשפטי תלונה נגד השופט מני מזוז אשר התבטא בצורה בעייתית ביותר על השר אוחנה וטען כי הוא לעומתי למערכת המשפט, וכאשר הגיעה עתירה נגד אוחנה לפניו הוא החליט שלא לפסול את עצמו למרות בקשה מפורשת. שוהם קבע אז כי אמנם כל אדם סביר היה סובר כי מזוז דיבר על השר אוחנה, אך הוא מאמין למזוז שאמר כי הוא לא התכוון אליו ספציפית.

ככלל בכל תלונה שהגיעה עד היום לגבי שופטי בית המשפט העליון, אם אלו ניגודי העניינים של מזוז, של חיות, של ברון או כל התנהלות בעייתית אחרת, בחר נציב תלונות השופטים אורי שוהם להעדיף את תירוצי השופטים שלא מתיישבים עם אף היגיון סביר, בחלק מהמקרים אפילו העתיק מילה במילה את תשובתם, ולא נקט באף אמצעי נגדם, ככה זה כשנציב תלונות הציבור על שופטים ישב לפני מספר שנים עם חבריו השופטים בבית המשפט העליון.

בכנסת הקודמת הגיש הפורום המשפטי יחד עם חבר הכנסת הצעת חוק שקובעת כי נציב תלונות הציבור על שופטים לא יהיה שופט, המציאות היום היא הזויה, החוק מעניק עדיפות לשופט לתפקיד אחראי התלונות על השופטים וכן מחייב את הסכמת נשיאת העליון אשר אמורה להיות מבוקרת על ידיו, מדובר בניגוד עניינים ברור לכל אדם אשר עיניו בראשו אך נדמה שכאשר אנחנו מגיעים אל משפטנים קיימת תפיסה לפיה הם אינם בני אדם רגילים אשר יכולים להיות בניגוד עניינים.

בימים אלו עלתה לכותרות שאלת פיצול תפקידי היועמ"ש, היועץ המשפטי נמצא בניגוד עניינים מובנה לפיו הוא גם היועץ המשפטי לממשלה וגם מעמיד את חבריה לדין, כך שביום הוא יושב עם חברי הממשלה ונחשף לכל שיקול ולאחר מכן הוא תובע אותם על מעשיהם.

קו ישר עובד בין התנגדות היועמ"ש ואנשי לשכתו לפיצול התפקיד לבין בחירת נציב שופט לביקורת על השופטים, קו ישר אשר שורשיו בתפיסה לפיה משפטנים אינם בני אדם רגילים והם יכולים להתעלות על ניגודי עניינים מובנים. אך המציאות מוכיחה אחרת, נציב תלונות הציבור על השופטים לא מצליח להוציא מתחת עטו החלטה נגד חבריו השופטים, היועץ המשפטי לממשלה אשר נטען כי יכול לכהן בשני התפקידים מעמיד כבר 20 שנה ברציפות חברי ממשלה לדין, חברי ממשלה אשר הוא צריך לייעץ להם ולהיות חשוף לסודות שלהם.

וכמובן קיימת לה הוועדה לבחירת שופטים הנמצאת בניגוד עניינים קבוע, שופטי בית המשפט העליון אשר קיימת להם יכולת וטו בוועדה, עובדים ביחד בניגוד לחוק אשר קובע כי כל חבר יחליט באופן עצמאי וממנים את חבריהם לשפיטה.

אך לוועדה קיים עוד תפקיד: היא האחראית על פיטורי שופטים, שאלתם פעם את עצמכם כמה שופטים פוטרו על ידי הוועדה עד היום? כמעט כלום והיחידה שפוטרה עתרה לבית המשפט העליון ואפילו קיבלה פיצויי פיטורין.

שופטים לא מפטרים שופטים, הם גם לא נוזפים בהם, הם שומרים על עצמם, כך גם היועץ המשפטי לממשלה שהתעקש שנציב התלונות אשר הוא מבוקר על ידו יהיה תחת אחריותו. כי בסופו של דבר הם בני אדם, אך בניגוד לבני אדם רגילים שיכולים לעמוד לדין, להם אין ממה לפחד בכל זאת הם דנים, שופטים ומבקרים את עצמם.

ממשלה חדשה מהווה הזדמנות חדשה, כדי להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט, צריך קודם כל לזכור שגם המשפטנים הם בני אדם שלא יכולים לקבל החלטות טובות בניגוד עניינים, ולבטל את ניגוד העניינים מלכתחילה.