דוושות הגז והברקס גרמו לפגיעה קשה בברכיים
דוושות הגז והברקס גרמו לפגיעה קשה בברכייםצילום: אייסטוק

מפעיל ציוד כבד בסולל בונה שבמסגרת עבודה נדרש ללחוץ בכל יום על דוושות הכלים ההנדסיים הכבדים, אחת בכל שתיים-שלוש דקות משך 24 שנים, נפגע בברכיו.

הוא ביקש מהביטוח הלאומי להכיר בפגיעה בברכיו כפגיעה בעבודה, אך הביטוח הלאומי דחה את בקשתו, בטענה כי מדובר בנזק 'טבעי' שאינו קשור לאופי עבודתו.

בעקבות כך הוא הגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בת"א באמצעות עו"ד מלכיאל חדד ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. לאחר שהביטוח הלאומי ביקש לדחות התביעה לבית הדין, מונה מומחה מטעם בית הדין שקבע כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה בשתי ברכיו לבין אופי עבודתו.

המומחה קבע כי מפעיל הציוד הכבד בן ה-71 שהפסיק לעבד בסולל בונה לפני כ-4 שנים, לחץ מידי יום כ-250 פעמים על דוושות הגז והברקס משך כ-10 שעות ביום. המדובר בפעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הברכיים שגרמו לפגיעה ברקמות מפרק הברך, לנזק לסחוס ולקריעת המיניסקוס בברכו השמאלית. לדעת המומחה, הפגיעה נגרמה בעת שהופר האיזון בין חוזק העצם לעומס שמופעל על ברכיו.

בעקבות כך המומחה קבע כי יש להכיר בפגיעה בברכיו על פי תורת המיקרו-טראומה, לפיה פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד שהצטברות נזקים אלו, הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של העובד. לדבריו, בתי הדין נוהגים לדמות את הלכת המיקרו טראומה לנזק שהתהווה בגוף האדם, בדרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב.

הביטוח הלאומי טען כי אין די בחוות דעתו של המומחה כדי להוכיח קשר סיבתי בין אופי עבודתו לפגיעה ולחילופין ביקש להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה.

עו"ד מלכיאל חדד
עו"ד מלכיאל חדדצילום: מרקמן את טומשין משרד עורכי דין

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בת"א השופטת הדס יהלום, ביקשה מהביטוח הלאומי לוותר על שאלות ההבהרה הנוספות והסכימה להפנות למומחה רק מקצת מהשאלות.

לאחר הפניית השאלות וקבלת תשובות המומחה, בית הדין פסק כי יש לקבל התביעה בהסתמך על הלכת המיקרו-טראומה על פי חוות דעתו של המומחה שקבע כי "הפגיעה בברכיו נגרמה בגלל חבלה זעירה חוזרת ומתמשכת בעבודתו המתוארת במשך 24 שנים". השופטת קבעה כי לא נמצאה כל הצדקה שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה.

בהוצאות המשפט בית הדין נתן את דעתו לכך שהביטוח הלאומי התעקש להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות בניגוד לעמדת בית הדין, שטען כי שאלות אלה יובהרו במסגרת הוועדה הרפואית שתקבע את שיעור הנכות עקב הפגיעה בברכיים.

בעקבות פסק הדין, מפעיל הכלים ההנדסיים יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל ובהתאם לכך תיקבע גובה קצבת הנכות לה יהיה זכאי כל ימי חייו.